על שכר בכירים ואחריות המנכ"ל

הרבה פנינים הנפיק עו"ד פנחס רובין, מי שנקרא עו"ד של הטייקונים, בראיון ל-Markerweek. בין היתר הוא דיבר על תגמול המנהלים ומצד שני על אחריותם. כדאי לקרוא שוב את האופן הדיכוטומי שהוא מציג את תפקיד המנכ"ל.

מצד אחד: שכר ללא גבולות, או לפחות שכר שתפקידו להשאיר את המנכ"ל בכיסאו בכדי שלא יעבור לצד השני של המדרכה אל המתחרה. כך הוא אמר בהקשר של שכרו של אייל פידות בהפניקס:

"ניקח את המודל של לפידות כמודל גנרי. שוו בנפשכם שצריכה לשבת בועדת דירקטוריון מנותקת, ובעלי השליטה לא מתערבים ולא אומרים מה השכר הנכון — בין היתר כי לא אמורים לומר, ויש עורך דין קפדן כמוני, שאומר להם, 'אתם לא מתערבים'. ואז יושבים 'המנותקים' הבלתי נגועים ומנסים לעצב שכר. מסתכלים על המנכ"ל ואומרים, 'זה מנכ"ל מוכשר מאין כמותו', וגם הוא עצמו חושב שאין כמותו, והדבר שמפחיד אותם, וכנראה בצדק, זה שהוא יקום וילך. עכשיו צריך לנהל משא ומתן. האם אני מקצץ את שכרו באופן דרמטי למחצית ממה שהוא הרוויח לפני שנה? למה? מפני שרוחות התקשורת מנשבות ויש הצעת חוק של שר האוצר שהבשילה להיות חוק? אנשים לא עומדים בתור כדי להיות מנכ"לים של חברות ביטוח, זה עסק מסובך".

"…..אין לכם פרספקטיבה של חוכמת הבדיעבד, ואתם לא יודעים כמה עזבו את תפקידם או לא המשיכו לכהן בתפקידם בחברות גדולות בגלל סאגת שכר. אני כן יודע. התוצאה היא שחברות גדולות הפסידו אנשים משובחים שאמרו לעצמם, 'לא מתאים לי'. אני לא מטיף לסביבה המשקית 'תשלמו שכר גבוה'. אני רק מסביר שהדירקטורים שמאשרים את השכר צריכים לחשוב אם הם מוכנים לאבד את המנכ"ל ואז למצוא מנכ"ל פחות טוב, ולהפסיד שנה של חפיפה".

וממשיך:

"כשבעת ובעונה אחת כל השכר של רוב המשק יפחת, אז אני כדירקטור לא אחשוש שהמנכ"ל שלי יחצה את הכביש ויעבור לחברה מתחרה. אבל אם בחברה אחרת רף המשכורות גבוה, אני אפחד לאבד את המנכ"ל. אני בעד הורדת הרף של כולם".

במילים אחרות – כדאי לשלם שכר גבוה למנכ"ל, כי הוא שווה את המחיר, וכי הוא מנכ"ל טוב (כלומר משרת את האינטרס של בעל השליטה) וכי אם הוא לא יקבל שכר טוב אז הוא יעזוב לחברה אחרת.

2252461240

אבל אז מגיע הצד השני – של האחריות של המנכ"ל שמקבל את השכר הגבוה, וכאן הדוגמה היא מנכ"לית בנק לאומי לשעבר, גליה מאור, אשר קיבלה מיליונים במשך השנים שבהם מינכ"לה את הבנק ומיליונים עם פרישתה. לאור פרשת הכופר שהבנק שילם בארה"ב בנושא העלמות המס, עלתה השאלה האם המנכ"לית נושאת באחריות. וזה דעתו:

"לא הגיוני לחלוטין. היתה מדיניות בונוס, וברגע שהבונוס יצא אין טכניקה של משיכתו חזרה במסגרת ההסדרים החוזיים בינה לבין הבנק, אז התשובה היא בוודאי שלא. מה גם שאין לה כל נגיעה לפרשה באופן אישי".

ש: היא היתה מנכ"לית בזמן שהבנק עשה משהו לא חוקי.

"זה אומר שהמנכ"לית ידעה על ההתנהלות? אם כך, אז שר הביטחון והרמטכ"ל צריכים לשלם מחיר על כל כל פליטת כדור. יש גבול לכמה שהאנשים שנמצאים בקודקוד צריכים לשלם מחיר. מבחינה חוזית, לא יכול להיות שעובד קיבל שכר ולוקחים לו את זה חזרה. זה גימיק עיתונאי. אני חושב שגם המפקח על הבנקים מבין שלהבדיל ממדיניות הבונוסים החדשה, שמאפשרת להתחשבן על העבר, מדיניות בונוסים קודמת לא מאפשרת את זה".

ש: ההסדר של בנק לאומי עם הרשויות בארה"ב אינו פליטת כדור. זה הסדר עצום בהיקפו – כמעט 2 מיליארד שקל.

"רעידת האדמה ברורה, הגם שצריך להבין שהיא התפרשה על פני תקופה של עשר שנים ואולי למעלה מכך. זה יכול לשמש לחומרה ולקולא יחד. אם אתה מחלק את הסכומים על פני השנים, זה מקל על עומס המספרים, אבל אורך התקופה מכביד על עוצמת ההתנהגות הבעייתית. שאלת האחריות של נושאי תפקידים בתאגיד אינה שאלה של אחריות מיניסטריאלית – מעצם הכהונה הרמה לא נובעת אחריות. אם יש רשלנות אמורה להיות אחריות, שאגב כולה מכוסה כנראה בביטוחים מתאימים.

"שאלת הרשלנות היא שאלה של אינדיקטורים שהיו צריכים להבהב אצל ראשי הפירמידה. אני מסופק אם במשך השנים היו הבהובים מהסוג הזה, ואני מסופק אף יותר אם הגיעו לרמות הבכירות של הבנק. בין היתר, משום שאני מכיר את המבנה של התאגידים האלה, וגם משום שאם מסתכלים מסביב רואים שרוב ענף הבנקאות נהג בצורה דומה – לא הסתכלו ולא הקפידו בסוגיות מס של מדינות אחרות. רק עכשיו אנחנו מתחילים לוודא שכל הלקוחות באמת מקפידים על הדין. הנורמה הזאת לא היתה קיימת אז. אנחנו שוכחים שהנורמות של היום לא שררו אז".

ש: זו התפלפלות משפטית. אתה אומר שהבנקים היו לא בסדר, לא הקפידו על החוקים, המנהלים קיבלו בונוסים עקב כך – והיום ציבור בעלי המניות ישלם כי החוקים השתנו.

"זה נכון, למעט הפרט שאתם שמים בפי, כאילו שאני טוען שלא הקפידו על החוקים. אני לא אומר זאת. אם ידיעתם היתה מגעת לכך שהחוקים מופרים באופן שיטתי וממוסד על ידי גייסות העובדים של הבנק, אני משוכנע שהיו בולמים את התופעה באיבה. הדברים האלה לא הגיעו לתודעתם ואפילו לא לידיעתם".

אם צריך לסכם את הדו-פרצופיות של דבריו, הרי מצד אחד – למנכ"ל, בתור שליחו של בעל השליטה בעסק, מגיע שכר גבוה בכדי להשאיר אותו על הכיסא, אך מצד שני – אותו מנכ"ל אינו נושא באחריות על מה שקורה אצלו בעסק.

ואז צריך לשאול, אם פעילות ענפה כזו של הפרת חוקים שהתנהלה בבנק לאורך שנים ארוכות לא הגיעה לידיעת המנכ"ל, באיזה אופן הוא נחשב מנכ"ל טוב אשר היה זכאי לשכר כזה גבוה?

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s