לאחרונה קיבלתי מייל מהספריה המרכזית של אוניברסיטת תל אביב ובו שאלה: מה אני בוחר לעשות עם העותק הפיזי של עבודת הדוקטורט שהגשתי ב-2013, וזאת כיוון שהספרייה פתחה במהלך של הורדה מהמדפים של כל עבודת הדוקטורט והשארתם בעותק דיגיטלי בלבד. השאלה היתה האם לגרוס את העבודה הפיזית או שאני אבוא לקחת אותה.

המחשבה על גריסת העבודה העבירה בי חלחלה ותחושה כאילו שמבקשים לגרוס אותי. איך ייתכן שאחרי כל כך הרבה עבודה והכנתה להדפסה, ככה פתאום עושים לעבודה שלי? ככה עושים? איפה הכבוד של המילה הכתובה…..? נו, מילא. אז בחרתי לבוא לקחת אותה.

אז נזכרתי בדבר אחר – שהעבודה עצמה בעצם ספונה במדפים של הספרייה ו/או בשרתים של האוניברסיטה ולא פתוחה לכולם.

אז הנה היא כאן, פתוחה לכולם.

נושא העבודה: פארדיגמות בחקר הדת: הדת בין ביטול ובידול – מדע הדת שב"אני ואתה" של מרטין בובר על רקע התיאוריות על הדת של אמיל דורקהיים ורודולף אוטו.

המשך קריאת הפוסט "עבודת הדוקטורט שלי – פארדיגמות בחקר הדת: הדת בין ביטול ובידול (רודולף אוטו, אמיל דורקהיים, מרטין בובר)" →

לפני כשנתיים התקיים במכון ליאו בק כנס לכבוד התרגום החדש של "שתי דרכי אמונה" של מרטין בובר (הוצאת רסלינג). בכנס דיברתי על פסקה מאוד מעניינת שמופיעה במבוא לספר ושמטילה, לדעתי, את אורה לאורכו של הספר. כך כותב בובר באותה פסקה: המשך קריאת הפוסט "מהי דת? "שתי דרכי אמונה": מרטין בובר ורודולף אוטו – עונים ומתווכחים" →

הדת במסילות הביולוגיה

בחלק הקודם הצגתי את עיקרי הדברים של הזואולוג דזמונד מוריס, ואת גישתו המיישמת את הגישה הנטוראליסטית באופן קיצוני. חוקר נוסף הנוקט בגישה זו – המחפשת את החייתי שמעבר לכל מסכי התרבות – הוא וולטר בורקרט. בורקרט טוען שכאשר כל תרבות נבחנת כאוטונומית וסגורה מתוך כוונה לכונן יחסיות תרבותית כיחסיות טבעית, מושג ה"טבע" אובד. במצב זה, כל ישותו של האדם אין לה כלום מעבר לתרבות. או אז, האפיסטמולוגיה היא לא יותר מאנתרופולוגיה. העשייה הנחשבת כעשייה דתית בכל תרבות ותרבות היא ברובה שווה, וניתנת לבחינה אובייקטיבית. שהרי מעבר לכל הפירושים וההסברים מדוע קורבן זה – הפרה או הגמל – מועלה לאל זה או אחר, החיות הללו נשחטות ונהרגות. ישנה כאן פעולה של הרג וריבוייה של התופעה מורה על בסיס אחר והסבר אחר מההסבר התוך תרבותי-דתי.

המשך קריאת הפוסט "החיה, האדם והאלוהים / חלק ב" →