על פילוסופיה והיסטוריה, עסקים, כלכלה ויזמות
במאמרו "מה ל-airbnb ולהיסטוריה הרומית?", מציע ד"ר אבי מסיקה דרכים לשיפור מצבם של מדעי הרוח. בין השאר הוא מציע לשלב בלימודים תכנים מהעולם העסקי – כמו אסטרטגיה, היסטוריה עסקית, אתיקה ואחריות תאגידית, והתפתחות מבנה הישות העסקית. עוד הוא מציע לשלב הקניית יכולות ניתוח נתונים, כמו גיליון אקסל. המשך קריאת הפוסט "דלות הרוח בפקולטות לניהול"
מלחמת העולם הראשונה פירקה את הסדר העולמי הישן, ויחד עמו את התורות הכלכליות שצמחו בו. הערים והמדינות החרבות, הולדתן של מדינות הלאום החדשות לאחר קריסת האימפריות הישנות, ובעיקר הקמת מעצמה קומוניסטית במזרח אירופה (1922) שדגלה בתורה המרקסיסטית, הצריכו חשיבה מחודשת על תפקיד המדינה בכלכלה. כך שבה לבמה תורת הכלכלה המתוכננת, המנותבת על ידי הממשלה שמתערבת בשווקים בתקופות משבר, מתאמת אותם ומכוונת אותם למען מטרות שאינן נבנות מתוך השוק, אלא מתוך כוונות מדיניות. המשך קריאת הפוסט "תולדות המחשבה הכלכלית – קיינס הורס את המסיבה הליברלית"
מאמרה של ח"כ עליזה לביא מ"יש עתיד", "עובדי המחר הם לא עובדי האתמול" (01.02.2016), מבטא את היחס הדואלי של האנושות אל העתיד. מחד, ציפייה ותקווה שהעתיד יהיה יותר טוב ונוח, אך מאידך – חשש רב מכך שהעתיד הלא נודע עלול להפר את הסדר הנוכחי והמוכר. בהתאם לכך, יש לשבח שחברת הכנסת מבקשת להתכונן לעתיד, אך יש לבקר את גישתה ביחס לכך. ארצה להתייחס לכמה נקודות שעולות ממאמרה.
הרשות להגנת הצרכן יצאה לאחרונה בקמפיין שבו היא קוראת לצרכנים להוריד אפליקציה להשוואת מחירים, תחת הכותרת "נלחמים ביוקר המחיה". יש לברך על יוזמה זו שמעבירה מסר ברור על יכולתו של הצרכן להקל את העומס על כיסו, ועל ההבנה ששוק פתוח וידע צרכני רלוונטי יכולים להוביל לגיבוש החלטה צרכנית נבונה. המשך קריאת הפוסט "המלחמה הלא נכונה ביוקר המחיה"
מאז ימי אדם סמית ותלמידו־מבקרו, דייוויד ריקרדו, נותרה התיאוריה הכלכלית הליברלית האנגלית פחות או יותר זהה, אף על פי שהכלכלה עצמה התפתחה: הוקמו מפעלים וחברות־מניות, המסחר התפשט, התעשייה הפכה לממוכנת יותר ויותר, מארג הפיננסים נפרש בכל העולם, הערים גדלו ועמן מעמד הבורגנות, והביקוש למוצרים גדל בהתמדה. במקביל החלו הממשלות להתעניין במצב הפועלים ובדרכים לשפרו, כמו צמצום שעות העבודה, הגדלת שכר, מתן קניין פרטי וייצוג במוקדי הכוח. דבר זה צמצם במידה מסוימת את השפעת תורתו המהפכנית של קארל מרקס בקרב מעמד הפועלים, שנהפך דומה יותר ויותר לבורגנות. המשך קריאת הפוסט "תולדות המחשבה הכלכלית – המהפכה השולית"
1848 היתה שנה מהפכנית. באותה שנה רחשה ברחבי אירופה תסיסה חברתית שהוציאה את ההמונים אל הרחובות בדרישה לשינוי חוקתי ופוליטי, והיה נדמה כי הסדר הישן עומד על סף פירוק: בצרפת הופל המלך לואי פיליפ; באיטליה, גרמניה, באוסטריה ובמדינות נוספות שרר אי סדר וניטשו מלחמות רחוב. באווירה זו כתב בכיר המהפכנים של אותם ימים, קארל מרקס, את חיבורו הנודע והמהלך אימים, "המניפסט הקומוניסטי", שנפתח כך: "רוח בלהות מהלכת על פני אירופה – רוח הבלהות של הקומוניזם. כל המעצמות של אירופה הישנה חברו יחדיו למלחמת־מצווה עד חורמה ברוח הבלהות הזאת". המשך קריאת הפוסט "היסטוריה של המחשבה הכלכלית – על מרקס ותורת הערך"
תולדות המחשבה הסוציאליסטית ארוכות כמו תולדות המחשבה הקפיטליסטית, ואפשר לומר שאלו תלויות זו בזו. אם את הצלחתה של התורה הקלאסית בהסברת המערכת הכלכלית ניתן לתלות בעיקר בפשטותן של התיאוריה ושל המציאות הכלכלית בסוף המאה ה־18, הרי שבראשית המאה ה־19 החלה המציאות להשתנות. כעת נדרשה התייחסות שונה – הן באופן הניתוח והן במסקנות המתבקשות – לכלכלה המדינית המעשית, שנאלצה להתמודד עם תוצאותיה של המהפכה התעשייתית שהחלה באמצע המאה ה־18. המשך קריאת הפוסט "היסטוריה של המחשבה הכלכלית – לידת הסוציאליזם: משהו חייב להשתנות"
מאמר חדש שלי שהתפרסם בכתב העת טבור, על התרגום החדש של "אני ואתה" של מרטין בובר.
התרגום החדש רצה לחדש בשני כיוונים: לתרגם לא רק את המקור אלא גם את התרגום הראשוני ולהפוך את השפה של בובר לשפה עכשווית שמובנת לכל אחד.
והמטרה השנייה היתה לתרגם את הרעיון הבובריאני על הקיום הדיאלוגי לשפה פסיכולוגית.
שתי מטרות הושגו, אך אליה וקוץ בה: כיוון שהן הצליחו, הן גם פגעו ביופיה של השפה הבובריאנית ובייחודיות הפילוסופית שלה.
על פי התורה הכלכלית הקלאסית שנשענת על ספרו של אדם סמית, "עושר העמים", חברה חופשית היא גם הרמונית, ואנשים הנהנים מחופש לקדם את האינטרס העצמי שלהם משיגים תוך כדי כך, בלי להתכוון, גם את טובת הכלל. התחרות עצמה היא שמווסתת את הכלכלה בצורה טבעית, כך נטען, ולכן יש לנטרל כל השפעה ממשלתית עליה. אולם סמית כתב את "עושר העמים" כאשר המהפכה התעשייתית היתה רק בראשיתה, ואילו כ־50 שנה לאחר מכן החברה כבר היתה אחרת. היא נהפכה לתעשייתית יותר, גלובלית, רוויה במהפכות פוליטיות וחברתיות, ופערים חברתיים נרחבים – בין עשירים לעניים, בין בעלי קרקעות לפועלים ובין בעלי הון לשכירים – נפערו בה. במציאות חדשה זו, התברר, עלול מארג של אינטרסים פרטיים להוביל דווקא למצבים של אי שוויון ולפגיעה בחברה.
במאי 2015 השתתפתי בכנס לכבוד 50 שנה למותו של מרטין בובר. בכנס הרצתי על הניסיונות של בובר וחבריו בישראל להקים באוניברסיטה העברית שבירושלים קתדרה למדע הדת בראשותו של בובר. ניסיונות אלו לא הצליחו ורק בשנות ה-50 הוקם החוג. בהרצאה הצבעתי על הניסיונות והכישלונות. הנה מאמר שמסכם את ההרצאה, כפי שפורסם במדור "תרבות וספרות" של הארץ, ב-2 באוקטובר, 2015: המשך קריאת הפוסט "מרטין בובר ומדע הדתות בישראל"
ד"ר ירון כהן צמח 