ההיסטוריה מספרת שצורף זהב אחד בשם יוהן גוטנברג המציא מכונה שיכולה להדפיס ספרים. הוא לקח מתקן למעיכת ענבים והפך אותו למתקן ללחיצת נייר על אותיות מגולפות, ובכך איפשר לכל אחד בכל מקום להדפיס כל דבר שהוא רוצה. זה קרה ב-1450 בערך. עברו כמה שנים וספרים מכל מיני סוגים הודפסו ברחבי אירופה, בין היתר ספרי מדע וסיפורת. אך יותר מכל, ההמצאה איפשרה הדפסת שני כתבים משמעותיים ביותר: דבר ראשון הודפס הספר העתיק שנקרא התנ"ך, שעד אז הועתק אחד לאחד בלטינית, ודבר שני, ב-1517 הודפסו הערותיו של הכומר הקתולי מרטין לותר על שחיתות הכנסייה הקתולית שנשענה על פרשנות מונופוליסטית של התנ"ך הלטיני, והופצו ברחבי אירופה.

שני כתבים אלו כיוונו את ההיסטוריה לכיוונים חדשים. המשך קריאת הפוסט "929 והציפייה לפרוטסטנטיות יהודית"

בהקדמה למהדורה השנייה של "ביקורת התבונה הטהורה" מכריז קאנט על פרוגראמת הביקורות שלו. לפי כוונתו, מבקש קאנט להביא את הפילוסופיה לשלב שבו היא הופכת למדע. התקדמות זו תושג על ידי "שינוי אופן החשיבה" – מחשיבה המבוססת על "ההכרות החייבות לכוון את עצמן לפי המושאים" לחשיבה שלפיה "המושאים יהיו חייבים לכוון את עצמם לפי הכרתנו". קאנט רואה בשינוי מחשבתי זה שינוי שווה ערך לשינוי המחשבה שקופרניקוס ביצע בתחום האסטרונומיה. לימים נודע מהלך זה כ"מהפכה הקופרניקנית של קאנט". כך הוא מתאר אותה:

"לפנינו כאן מה שאירע למחשבותיו הראשונות של קופרניקוס. לאחר שההנחה, שכל צבא השמיים מתנועע מסביב למסתכל, לא הביאה לידי התקדמות בהסברת תנועת גרמי השמיים, ניסה (קופרניקוס), אולי יצליח הדבר יותר, אם נניח כי המסתכל מסתובב ואילו הכוכבים שרויים במנוחה. המטאפיזיקה צריכה, בעניין ההסתכלות במושאים, לילך דומה" המשך קריאת הפוסט "קופרניקוס, קאנט והמהפכה הקופרניקאית / חלק א"

במאמר זה אציג את אחת המחלוקות המפורסמות ביותר בין הדת והמדע- זו שבין גלילאו לבין הכנסייה הקתולית. למחלוקת זו יש ממדים שבד"כ לא נבחנים. אחד מהם הוא המימד הפרשני של כתבי הקודש. כאשר בוחנים מימד זה, מתגלה שגלילאו דווקא הביא על עצמו את הסנקציות מצד הכנסייה. בפרשת גלילאו נסגרת, בעצם, תקופה של מאות שנים שבהם הובילה התיאולוגיה את המדעים, ומתחילה תקופת האוטונומיה המדעית. אך זה גם כישלונו של גלילאו.

המשך קריאת הפוסט "גלילאו גלילי: המאבק על מבנה היקום והפרשנות הדתית של כתבי הקודש"

במאמר זה אבחן כיצד פילון האלכסנדרוני ניסה לפתור את בעיית המפגש בין הכתבים הקדושים לבין הפילוסופיה. פתרונו, המבוסס על השיטה האלגורית, מביא לידי דה-מתילוגיזציה של הכתבים. אך בלהבדיל מתהליך דומה אשר המיתולוגיות היווניות עברו, תהליך שבו הן נתגלו כסיפורי כזב, הכתבים נשארים כמי שמבשרים אמת החבויה ברובד הנגלה. שוני זה הוא שוני מכריע ואחד ממבשרי השיטה הסכולסטית של ימי הביניים.

המשך קריאת הפוסט "פילון האלכסנדרוני: לא בעיני גופך אלא בעיני התבונה"