טוב, אני ממש מתרגש מהמהלך הזה. כבר שיתפתי כאן שכתבתי ספר על יזמות ופילוסופיה, ושאני יוצא למימון המונים ותמיכה מוקדמת בהוצאת הספר לאור. ועכשיו אני מפרסם את זה באופן רשמי. כאן זה הלינק לתמיכה: https://headstart.co.il/project/69002

חלק מכם כבר תמכו ואני ממש שמח לראות את השמות שלכם ברשימה. כעת אני זקוק לעוד תמיכה וקנייה מוקדמת.

****מה צריך לעשות בכדי לתמוך בי? זה פשוט מאוד:

– לוחצים על הלינק ומגיעים לדף התמיכה, בוחרים תשורה שמתאימה לכם ועושים את זה. וכמה שיותר – יותר טוב (-:

– עושים כאן לייק

– משתפים את הפוסט לחברים שלכם, בפייסבוק ובוואטסאפ.

****אז על מה בדיוק הספר? הנה:

דמיינו לעצמכם שאתם יזמים ועליתם על רעיון מדהים שאתה בטוחים שיכול להצליח. אתם הולכים למשקיעה ויושבים מולה ומספרים על הרעיון ומציגים לה שקפים מדהימים והכל יופי. עשיתם הכל לפי הספר.

אבל פתאום היא שואלת אותכם – "מאיפה לכם הביטחון שהדבר הזה יעבוד ושזה מה שצריך לעשות?" "האם מה שאתם מציעים באמת יצליח?"

מה תענו?

ובכן, על זה בדיוק הספר. אני מראה שזה העניין המרכזי והייסודי של כל תהליך היזמות, וגם שיזמים שונים מגיעים למסקנה מה הם צריכים לעשות והאם זה יצליח בדרכים שונות. סטיב ג'ובס שונה מג'ף בזוס, ושניהם שונים מהאחים גוגל ובוודאי ממארק צוקרברג. אני מעמיק גם בהיבטים המוסריים של היזמות, היבטים שבדרך כלל לא עולים כשמדברים על יזמות.

***אני מודה לכל אחד ואחת מכן על התמיכה בי בדרך להגשים את החלום.

במשך שנים הלכתי והצקתי לחברים שלי בשאלה – איך ולמה הפכו הספרים "קיצור תולדות האנושות" ו"ההיסטוריה של מחר" של יובל נח הררי לרבי מכר? מה הפך אותם לקול המשמעותי ביותר בתרבות ובמדע הפופולרי של ימינו? מה הם בעצם מספרים על האדם ולמה זה כל כך פופולארי?

במשך השנים ראיתי הרבה זלזול בחיבורים האלה. אולם ככל שחשבתי על מקורות ההצלחה, הזלזול הזה הרגיש לי לא במקומו. אמנם אפשר לא להסכים עם תפיסותיו של הררי על מהותו של האדם ומקומו בעולם ואפשר גם להצביע על סתירות רבות בתפיסותיו את האושר והסבל, הרצון החופשי למול האדם המכני וכדומה. אפשר להגיד שהוא שטחי ולא רציני… אולם מה שאי אפשר לעשות זה להתעלם מתפיסותיו על העולם והאדם ובטח לא מההצלחה הרבה שלהן בימינו.

המשך קריאת הפוסט "תיבת נח: על קיצור ההיסטוריה של נח הררי"

אפשר ללמד מחשבים לחקות את אופן הפעולה של המוח האנושי. זה עדיין לא אומר שהמחשבים "חושבים או שיש להם תודעה. לפני שנוכל ללמד אותם את הטריק הזה, נצטרך להשיב על שאלה שרק נשמעת פשוטה: מהי תבונה? // כתבה ממגזין TheMarker, אוקטובר 2017

—-

הבעיה הכי גדולה בקשר לבינה מלאכותית היא שכלל לא ברור מה זו בינה, ובפרט מהי בינה אנושית. לכאורה אין דבר פשוט מזה: אנו מאמינים כי בינה היא מילה נרדפת לחוכמה, ושבינה אנושית היא התכונה שמאפשרת לאדם להתנהל בחוכמה בעולם בצורה אחרת מאבן הכפופה לחוקי הפיזיקה, או חיית פרא הפועלת על פי החוקיות הדרווויניסטית.

אף אחד לא יודע באמת מהן תודעה ותבונה, איך הן פועלות וממה הן מורכבות, וממילא גם לא ברור מהו הדבר שהופך סתם זיכרון למחשבה ולמניע לפעולה, ושבלעדיו לא ניתן לדבר על אדם חי וחושב אלא רק על זומבי (אדם ללא רוח). גם אם התודעה יודעת להסביר את מרכיביה הרוחניים או החומריים באופן ספרותי או מדעי (הנה זיכרון, והנה חשיבה, וזו הדמיה של פעולות אלה כפי שהן מתבטאות בפעילות החשמלית במוח), בוודאי זה לא אומר שהיא יודעת להסביר מהי התוצאה השלמה של סך כל הפעולות המוחיות, או מהי תודעה תבונית המודעת לעצמה (כלומר, תודעה המכילה את כוליותה שלה בתוך עצמה וקוראת לזה "אני"). מכאן שבוודאי גם לא ניתן לנסח הסבר כיצד עובדת התודעה, לא לגבש איזה מודל שיתאר את הפעולה שלה ובטח לא לחקות אותה במקום אחר. הגענו למבוי סתום.

המשך קריאת הפוסט "האם המחשב מתרגש כשאנה קרנינה משליכה את עצמה מתחת לגלגלי הרכבת"