בהקדמה למהדורה השנייה של "ביקורת התבונה הטהורה" מכריז קאנט על פרוגראמת הביקורות שלו. לפי כוונתו, מבקש קאנט להביא את הפילוסופיה לשלב שבו היא הופכת למדע. התקדמות זו תושג על ידי "שינוי אופן החשיבה" – מחשיבה המבוססת על "ההכרות החייבות לכוון את עצמן לפי המושאים" לחשיבה שלפיה "המושאים יהיו חייבים לכוון את עצמם לפי הכרתנו". קאנט רואה בשינוי מחשבתי זה שינוי שווה ערך לשינוי המחשבה שקופרניקוס ביצע בתחום האסטרונומיה. לימים נודע מהלך זה כ"מהפכה הקופרניקנית של קאנט". כך הוא מתאר אותה:

"לפנינו כאן מה שאירע למחשבותיו הראשונות של קופרניקוס. לאחר שההנחה, שכל צבא השמיים מתנועע מסביב למסתכל, לא הביאה לידי התקדמות בהסברת תנועת גרמי השמיים, ניסה (קופרניקוס), אולי יצליח הדבר יותר, אם נניח כי המסתכל מסתובב ואילו הכוכבים שרויים במנוחה. המטאפיזיקה צריכה, בעניין ההסתכלות במושאים, לילך דומה" המשך קריאת הפוסט "קופרניקוס, קאנט והמהפכה הקופרניקאית / חלק א"