היסטוריה של המחשבה הכלכלית: העת העתיקה – יוון

יום מסכימים מרבית הכלכלנים שכלכלה היא מקצוע אנליטי בעיקרו, שמטרתו לחשוף ולנתח את העקרונות שלפיהם פועלת השיטה הכלכלית בטהרתה, ולנצל ידע זה בכדי להשיג אינטרסים כלכליים. זאת מתוך הנחה מוקדמת, לפיה עולם הכלכלה פועל בהתאם לחוקיות שאינה תלויה בחברה או בהיסטוריה האנושית, ורק במקרים מסוימים הכלכלה "מתלכלכת" ואינה פועלת בטבעיות, בשל צרכים פוליטיים או חברתיים מקריים. ראייה זו, המתבססת על מושגי יסוד כמו הון, עבודה, ערך, מחיר, ריבית, היצע וביקוש, החלה להתפתח בצורה נרחבת החל מסוף המאה ה־17, כלומר עם התפתחות הכלכלה הקפיטליסטית. ואולם מושגים אלה היו מוכרים עוד קודם, גם אם לא שולבו לכדי תיאוריה מאחדת שמסבירה את הקשר בין היסודות. המשך קריאת הפוסט "היסטוריה של המחשבה הכלכלית: העת העתיקה – יוון"

על שכר בכירים ואחריות המנכ"ל

הרבה פנינים הנפיק עו"ד פנחס רובין, מי שנקרא עו"ד של הטייקונים, בראיון ל-Markerweek. בין היתר הוא דיבר על תגמול המנהלים ומצד שני על אחריותם. כדאי לקרוא שוב את האופן הדיכוטומי שהוא מציג את תפקיד המנכ"ל.

מצד אחד: שכר ללא גבולות, או לפחות שכר שתפקידו להשאיר את המנכ"ל בכיסאו בכדי שלא יעבור לצד השני של המדרכה אל המתחרה. כך הוא אמר בהקשר של שכרו של אייל פידות בהפניקס:

"ניקח את המודל של לפידות כמודל גנרי. שוו בנפשכם שצריכה לשבת בועדת דירקטוריון מנותקת, ובעלי השליטה לא מתערבים ולא אומרים מה השכר הנכון — בין היתר כי לא אמורים לומר, ויש עורך דין קפדן כמוני, שאומר להם, 'אתם לא מתערבים'. ואז יושבים 'המנותקים' הבלתי נגועים ומנסים לעצב שכר. מסתכלים על המנכ"ל ואומרים, 'זה מנכ"ל מוכשר מאין כמותו', וגם הוא עצמו חושב שאין כמותו, והדבר שמפחיד אותם, וכנראה בצדק, זה שהוא יקום וילך. עכשיו צריך לנהל משא ומתן. האם אני מקצץ את שכרו באופן דרמטי למחצית ממה שהוא הרוויח לפני שנה? למה? מפני שרוחות התקשורת מנשבות ויש הצעת חוק של שר האוצר שהבשילה להיות חוק? אנשים לא עומדים בתור כדי להיות מנכ"לים של חברות ביטוח, זה עסק מסובך". המשך קריאת הפוסט "על שכר בכירים ואחריות המנכ"ל"

על החילון ושוק הדתות

גלעד סרי-לוי כותב יפה (כתגובה למאמר של חיים נבון) על "הפיכת הדת לשוק", או יותר נכון – על המגמה לפיה את שירותי הדת יש להפריט, כיוון שהמדינה בישראל לא יכולה לספק כראוי שירותים אלו, וכי השוק יידע לעשות זאת יותר טוב.

בדברים שלו יש עמדה בסיסית בדבר המוטיבציות השונות לעשיית המעשה הדתי למול המעשה הכלכלי, ומכאן גם לחוסר היכולת לדון במעשה הדתי על פי ההיגיון של השוק, גם בזמן הנוכחי שבו הכל מוכפף להיגיון זה. ראוי לומר – דבריו שרירים ותקפים, ועמדתו משקפת נאמנה את דעתם של האינסיידרים עליהם מדובר, קרי, "הדתיים", או בשפה של האאוטסיידרים: "צרכני (שירותי) הדת".

Capture2131321313132131313131321231

בהקשר זה כדאי להזכיר מחלוקת רועשת שהתקיימה בשנות התשעים של המאה הקודמת, שעניינה הוא תזת החילון. עיקרה של המחלוקת, שהתקיימה בין סוציולוגים בעיקר, היתה סביב השאלה אם הדת אמורה להיעלם ככל שהמודרניות מתקדמת, מדוע עדיין ישנם אנשים דתיים בעולם המודרני? כיצד זה שארה"ב נחשבת למדינה סופר מודרנית אבל עדיין גם מאוד דתיה?

המשך קריאת הפוסט "על החילון ושוק הדתות"

דוח על דוח העוני

דו"ח העוני חודר לכותרות לאיטו החל משעות הבוקר. הוא מתחיל בשמועות – היום יתפרסם הדו"ח; ממשיך בהפתעה – היום יתפרסם הדו"ח?; ונגמר בהודעה – פורסם דו"ח העוני.

כל העיתונים יפתחו עם הידיעה המרעישה – יש עוני בישראל וגודלו כך וכך, מישהו יציין את הנתון הקליט – רבע מהאוכלוסייה ו-800 אלף ילדים, אבל גם ייתן תקווה עם נתון מעודד – רובם זקנים, ערבים חרדים ובדואיים, ובכלל בקרב הזקנים, אנו רואים האטה בקצב הגדילה של כמות העניים (ומישהו גם אולי יצחק על זה – אולי זה בגלל שהם מתים מרוב עוני).

המשך קריאת הפוסט "דוח על דוח העוני"

אדם סמית: הכלכלה המשחררת – על מערכת החירות הטבעית

יותר ממאתיים שנה עברו מאז שפיתח אדם סמית' את התורה על האוטונומיה של המערכת הכלכלית, ועדיין תורתו של הפילוסוף הסקוטי נתפשת כתורה מסיני וכמקור להתייחסות לכל הוויכוחים על אופי הכלכלה הרצויה. רק דבר אחד נשכח: לסמית' היתה מטרה נוספת מלבד המטרה הכלכלית, והיא – שחרור האדם.

אך הקשר בין "תורת סיני" לתורתו של אדם סמית' הוא לא רק קשר מטאפורי אלא גם קשר מבחינת המטרה של התורה: כמו שתורת משה באה להסדיר את היחסים החברתיים של אומת העבדים, בכדי שיהיו לעם חופשי בארץ המובטחת, כך גם תורתו של סמית' באה לאותה מטרה, וביקשה לקבוע מחדש את אופי היחסים בין האדם לבין מוסדות השלטון, בכדי לשנות את המציאות החברתית. ואכן, כאשר בודקים את ההשפעה של תורתו של אדם סמית' מבחינה היסטורית, מגלים שתורת השוק החופשי של סמית' הניחה את התשתית למדינה הקפיטליסטית, ומבססת לא מעט מדרכי חיינו ומהאופנים שבהם אנו בוחנים את החברה. המשך קריאת הפוסט "אדם סמית: הכלכלה המשחררת – על מערכת החירות הטבעית"

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑