היסטוריה של המחשבה הכלכלית – על מרקס ותורת הערך

654444314

1848 היתה שנה מהפכנית. באותה שנה רחשה ברחבי אירופה תסיסה חברתית שהוציאה את ההמונים אל הרחובות בדרישה לשינוי חוקתי ופוליטי, והיה נדמה כי הסדר הישן עומד על סף פירוק: בצרפת הופל המלך לואי פיליפ; באיטליה, גרמניה, באוסטריה ובמדינות נוספות שרר אי סדר וניטשו מלחמות רחוב. באווירה זו כתב בכיר המהפכנים של אותם ימים, קארל מרקס, את חיבורו הנודע והמהלך אימים, "המניפסט הקומוניסטי", שנפתח כך: "רוח בלהות מהלכת על פני אירופה – רוח הבלהות של הקומוניזם. כל המעצמות של אירופה הישנה חברו יחדיו למלחמת־מצווה עד חורמה ברוח הבלהות הזאת". המשך קריאת הפוסט "היסטוריה של המחשבה הכלכלית – על מרקס ותורת הערך"

היסטוריה של המחשבה הכלכלית – לידת הסוציאליזם: משהו חייב להשתנות

תולדות המחשבה הסוציאליסטית ארוכות כמו תולדות המחשבה הקפיטליסטית, ואפשר לומר שאלו תלויות זו בזו. אם את הצלחתה של התורה הקלאסית בהסברת המערכת הכלכלית ניתן לתלות בעיקר בפשטותן של התיאוריה ושל המציאות הכלכלית בסוף המאה ה־18, הרי שבראשית המאה ה־19 החלה המציאות להשתנות. כעת נדרשה התייחסות שונה – הן באופן הניתוח והן במסקנות המתבקשות – לכלכלה המדינית המעשית, שנאלצה להתמודד עם תוצאותיה של המהפכה התעשייתית שהחלה באמצע המאה ה־18. המשך קריאת הפוסט "היסטוריה של המחשבה הכלכלית – לידת הסוציאליזם: משהו חייב להשתנות"

בדיקת נוכחות // הערות לתרגום החדש של "אני ואתה" של מרטין בובר. כתב העת טבור, גיליון 6, 2015

מאמר חדש שלי שהתפרסם בכתב העת טבור, על התרגום החדש של "אני ואתה" של מרטין בובר.

התרגום החדש רצה לחדש בשני כיוונים: לתרגם לא רק את המקור אלא גם את התרגום הראשוני ולהפוך את השפה של בובר לשפה עכשווית שמובנת לכל אחד. 

והמטרה השנייה היתה לתרגם את הרעיון הבובריאני על הקיום הדיאלוגי לשפה פסיכולוגית.

שתי מטרות הושגו, אך אליה וקוץ בה: כיוון שהן הצליחו, הן גם פגעו ביופיה של השפה הבובריאנית ובייחודיות הפילוסופית שלה.

לקריאה: לחץ כאן

היסטוריה של המחשבה הכלכלית – הפסימיסטים

על פי התורה הכלכלית הקלאסית שנשענת על ספרו של אדם סמית, "עושר העמים", חברה חופשית היא גם הרמונית, ואנשים הנהנים מחופש לקדם את האינטרס העצמי שלהם משיגים תוך כדי כך, בלי להתכוון, גם את טובת הכלל. התחרות עצמה היא שמווסתת את הכלכלה בצורה טבעית, כך נטען, ולכן יש לנטרל כל השפעה ממשלתית עליה. אולם סמית כתב את "עושר העמים" כאשר המהפכה התעשייתית היתה רק בראשיתה, ואילו כ־50 שנה לאחר מכן החברה כבר היתה אחרת. היא נהפכה לתעשייתית יותר, גלובלית, רוויה במהפכות פוליטיות וחברתיות, ופערים חברתיים נרחבים – בין עשירים לעניים, בין בעלי קרקעות לפועלים ובין בעלי הון לשכירים – נפערו בה. במציאות חדשה זו, התברר, עלול מארג של אינטרסים פרטיים להוביל דווקא למצבים של אי שוויון ולפגיעה בחברה.

המשך קריאת הפוסט "היסטוריה של המחשבה הכלכלית – הפסימיסטים"

מרטין בובר ומדע הדתות בישראל

במאי 2015 השתתפתי בכנס לכבוד 50 שנה למותו של מרטין בובר. בכנס הרצתי על הניסיונות של בובר וחבריו בישראל להקים באוניברסיטה העברית שבירושלים קתדרה למדע הדת בראשותו של בובר. ניסיונות אלו לא הצליחו ורק בשנות ה-50 הוקם החוג. בהרצאה הצבעתי על הניסיונות והכישלונות. הנה מאמר שמסכם את ההרצאה, כפי שפורסם במדור "תרבות וספרות" של הארץ, ב-2 באוקטובר, 2015: המשך קריאת הפוסט "מרטין בובר ומדע הדתות בישראל"

היסטוריה של המחשבה הכלכלית – קפיטליזם קלאסי: עולם חופשי, הרמוני ומאושר

רבים רואים בתורה הכלכלית של אדם סמית מתן הכשר לתאוות בצע חסרת מעצורים המבוססת על אגואיזם מוחלט. במידה מסוימת יש צדק בתפישה זו, אך היא רק פן אחד של המשנה המורכבת שניסח סמית. פן אחר שלה הוא הליברליזם שהיא מבטאת, השוויון הבסיסי בזכויות הפרט שבו היא דוגלת והאמונה בטוב לבו של האדם ובמערכת הריסונים שהמוסר והשוק יוצרים לאדם, שבהם היא ספוגה. הדימוי שנוצר לסמית עם השנים כאבי הקפיטליזם חסר הרחמים רווי באינטרסים משני צדי המפה הכלכלית: מחד, הניאו־ליברלים שרוצים לנכס אותו כאביהם הקדום, ובתוך כך מתעלמים מהפן המוסרי של תורתו; מאידך, השמאל הכלכלי, שמייצגו הקלאסי הוא קארל מרקס (שאף טבע את השם "קפיטליזם" למשנה זו), רואה בתורת סמית את שורשיה של כל טומאה חברתית ומזניחים את רעיון חירות האדם שבה. המשך קריאת הפוסט "היסטוריה של המחשבה הכלכלית – קפיטליזם קלאסי: עולם חופשי, הרמוני ומאושר"

היסטוריה של המחשבה הכלכלית – פיזיוקרטיה: הכסף כן צומח על העצים

בימי הביניים שרר באירופה סדר חברתי וכלכלי יציב וברור שהתבסס על המבנה הפיאודלי: בתי אצולה בדרגות שונות שלטו בהמונים, והכנסייה הקתולית העניקה למבנה זה תוקף אלוהי. בשלהי התקופה הובילה השחיקה המתמדת בכוחו של סדר חברתי זה לעלייתן של ממלכות חדשות, שבראשיהן עמדו מלכים אבסולוטים, ובעקבות זאת התעוררו שאלות רבות הנוגעות לזיקה בין מלכים אלה לנתיניהם. כמה מהן מלוות אותנו גם כיום: מהי מהותה של המדינה ומהיכן שואב השלטון את הלגיטימיות שלו? איזה אופי רצוי שיהיה ליחסים בין המלך לנתיניו, וכיום בין השלטון לאזרחים? ובכלל, איזה תפקיד צריכה המדינה למלא בחייו של הפרט? המשך קריאת הפוסט "היסטוריה של המחשבה הכלכלית – פיזיוקרטיה: הכסף כן צומח על העצים"

הטעות הגדולה של תנובה

פרשת תנובה החדשה מעוררת מחדש את היחס הדואלי של הצרכנים הישראלים: מצד אחד אוהבים אותה. המיתוג של תנובה כגבינה ישראלית, למרות שמזמן היא לא כזו, הוא אחד מהמיתוגים המוצלחים בארץ. אך מצד שני, יש את החשדנות הרבה של הצרכנים כלפי האמינות של החברה. החל מפרשת הסיליקון בחלב שהיווה משבר אמון גדול, דרך מחירי הקוטג' שהציתו את מחאת 2011, פרשת ההתעללות בעגלים במפעל אדום אדום שנחשפה בכלבוטק.  המשך קריאת הפוסט "הטעות הגדולה של תנובה"

מהי דת? "שתי דרכי אמונה": מרטין בובר ורודולף אוטו – עונים ומתווכחים

לפני כשנתיים התקיים במכון ליאו בק כנס לכבוד התרגום החדש של "שתי דרכי אמונה" של מרטין בובר (הוצאת רסלינג). בכנס דיברתי על פסקה מאוד מעניינת שמופיעה במבוא לספר ושמטילה, לדעתי, את אורה לאורכו של הספר. כך כותב בובר באותה פסקה: המשך קריאת הפוסט "מהי דת? "שתי דרכי אמונה": מרטין בובר ורודולף אוטו – עונים ומתווכחים"

למה הפרסומות תמיד פוגעות במישהו ולמה הביקורת עליהן לא מספיק טובה

נדמה שתמיד יש איזה פרסומת שמעוררת רעש ציבורי, כיוון שהיא פוגעת בנשים, שמנים, זקנים או מזרחים, תוך כדי שימוש בסטריאוטיפים של נשים חלשות, זקנים רקובים ומזרחיים חסרי בינה. או אז תמיד עולות גם הקריאות לאותם מפרסמים להימנע משימוש בדימויים אלו, לרסן את עצמם ולהציג בפרסומות גישה מכבדת יותר. הדרישות האלה חשובות אך תוצאותיהן לרוב עוזרות לטווח הקצר, עד אשר באה חברה נוספות וגוף פרסום נוסף אשר מעוררים מחדש את הפגיעות החברתית של הקבוצות האלו. הסיבה היא שהשפה השלטת בפרסומות וברוב הביקורת עליהן היא שפה עסקית: הפרסומות מחפשות לעשות רעש ולהגיע לכמה שיותר קהלים (שהרי זו מטרתן), והביקורת מנסה לפגוע ביכולת של החברה להמיר את הפרסום לרווח, דבר שמביא את החברה המפרסמת להתנצל, אחרי שהסוסים כבר ברחו מהאורווה. המשך קריאת הפוסט "למה הפרסומות תמיד פוגעות במישהו ולמה הביקורת עליהן לא מספיק טובה"

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑