העברת הכספים הגדולה שנקראת התספורת של פישמן

שתי הערות על העברת הכספים הגדולה שנקראת התספורת של פישמן:

א – למי ששאל, כך בנויה באופן חוקי מערכת ההון בישראל. עד כמה שידוע, כל מה שהפישמנים עשו היה במסגרת החוק – החל מהלוואות הענק, דרך הגלגול שלהם במערכת הבנקאית, השימוש האישי בכספים ובבורסה וכלה בחוסר הרצון להחזיר את הכסף.

מה שיפה כאן זה שגם ה"תספורת" עצמה מגובה בחוק, ואינה בלתי חוקית (אם אני טועה כאן – נא לתקן אותי). כל זעקות השבר וכל המיצמוצים של כל מיני ח"כים על המעורבים בעניין היא מסך עשן שמסתיר את האמת הפשוטה: ספר החוקים הישראלי בנוי בצורה כזו שפישמן יוכל לשמוט חובות, אבל אתם לא.

ב- גם זעקת הבנקים אינה טהורה. אתמול התעוררו כל מיני מי ומי במערכת הבנקאית ועשו רעשים שהם אינם מרוצים מההסדר עם הפישמנים. מה הם רוצים? הם רוצים עוד כסף, ולא רק את השאריות של מה שהמדינה תיקח.
אבל בסופו של דבר, ונניח שאכן הם יקבלו עוד – מי יקבל את הכסף? אתם? אני? לא, מי שיקבל את הכסף יהיה מי שכבר יש לו כסף – משפחות ההון ברשות אריסון.

מה המשמעות? המשמעות היא שכל עניין התספורת הוא לא באמת מאבק על כסף בין "ההמונים" לבין איזה עשיר. אלא מאבק בין קבוצת ההון על חלוקת ההון ביניהם: הכנופיה נתנה לפישמן כסף של אחרים במשך שנים, ועכשיו היא דורשת אותו בחזרה – לא בשביל האחרים, "ההמונים", אלא בשביל עצמה.

מודעות פרסומת

מרטין בובר – האם אפשר לכתוב ביוגרפיה על האדם שכתב את "אני ואתה"?

אחד החוסרים הגדולים במחקר ההגות היהודית הושלם לא מכבר עם חיבור ופרסום הביוגרפיה בעברית של מרטין בובר. ספר זה, אשר יצא לאור בתחילת 2016, שם לעצמו מטרה לתאר ולספר בעברית את חייו של איש הרוח והוגה הדעות בן המאה ה-20 מרטין בובר. בכך יש להקדים ולהכיר תודה למרכז שזר אשר פעל לפרסם ביוגרפיה זו במסגרת סדרת הספרים על גדולי הרוח והיצירה של העם היהודי.

מחבר הביוגרפיה, ד"ר זוהר מאור, המתמחה בהיסטוריה מודרנית – ושפועל מתוך מטרה ליצור תמונה אחידה של הגותו וחייו של בובר אך גם מתוך הכרה שזוהי משימה בהחלט קשה – מוביל את הקורא באופן נאמן בתחנות חייו של מרטין בובר, מילדותו בוינה ובלבוב והדיכוטומיה ששנים אלו יצרו בנפשו של בובר בין הקדמה והמודרניות מחד ועולם היהדות מאידך, דרך שנות חייו בגרמניה, שם הוא פעל כהוגה דעות, מרצה מבוקש ומנהיג ציוני, וכלה בחייו לאחר הגירתו הכפויה לירושלים ב-1938 – על כל הקושי שבהגירה זו וחוסר ההצלחה להשתלב בחיי הרוח והמעשה בישראל הצעירה.

להמשך באתר אימאגו:

http://www.e-mago.co.il/magazine/martin-buber-biography.html

משחקי זהות – על דת, מדינה, לאום וגלובליזציה

בעולם כיום מתרחשים בקנה מידה גדול תהליכים דומים לאלו של המאות ה-18-19, עם צמיחת מדינת הלאום המודרנית, רק בקנה מידה גדול יותר. עיקרם של תהליכים אלו הוא ההתמודדות של הדת עם המבנים והמוסדות המדינתיים המשקפים את היחסים בין הפרטים בחברה. עם תחילת העת החדשה – המדעית, החילונית והלאומית, קהילות דתיות נאלצו לבחור בין היפתחות לרוחות של השינוי, ובמקרה של היהדות – להתבולל אל תוך החברה הסובבת, שהתגבשה כלאום, תוך כדי ויתור על הדתיות כמאפיין של זהות, או הסתגרות והתבדלות ומניעת כל שינוי, תוך כדי הגברה של האדיקות הדתית והפיקוח הקהילתי הנלווה, דחיית הסממנים של הקידמה, ועיצוב מחדש של הגבולות שהגדירו את הקהילה ואת זהותו של הפרט. אטען כאן, שאותה דילמה ניצבת כעת בפני בני האדם בחברה הגלובלית – האם להיפתח ולהיות אדם גלובלי בכלכלה גלובלית, או שמא להיצמד לקרקע הדתית ולחזור אל האדיקות הקהילתית – כל זה תוך כדי שהתהליכים הגלובליים, שבעיקרם הם כלכליים, מפרקים את דמותה של מדינת הלאום החילונית.

להמשיך לקרוא

מחשבה כלכלית – מילטון פרידמן והאחריות התאגידית

שנות ה־60 של המאה הקודמת היה העולם שקוע במלחמה קרה בין שתי שיטות כלכליות – קומוניזם וקפיטליזם. הפלישה הכושלת למפרץ החזירים בקובה, ולאחר מכן משבר הטילים בקובה, היוו שיאים במאבק על שטחי ההשפעה בין השיטות. מלחמה זו הגיעה עד לחלל – כאשר בתחילת אותו עשור הרוסים שלחו את האדם הראשון אל מחוץ לכדור הארץ, ובסיומו הנחיתו האמריקאים אדם על הירח, במבצע הרואי. להמשיך לקרוא

תולדות המחשבה הכלכלית – כלכלה התנהגותית

אחת מהתיאוריות הכלכליות הבולטות מאז תחילת המאה ה־21 היא כלכלה התנהגותית. זרם זה תוקף את הכלכלה מהזרם המרכזי בדיוק בבטן הרכה שלה – הנחת הרציונליות של האדם. בעוד הכלכלה המדעית מניחה שהאדם הוא יצור רציונלי ואנוכי, השואף למקסם את תועלתו ושיש לו את הכלים והידע לעשות זאת, הגישה ההתנהגותית אומרת בדיוק את ההפך: מרבית הבחירות של האדם אינן רציונליות, אין לו את הידע למקסם את תועלתו, ולרוב הוא כלל לא מבין מהי אותה תועלת וכיצד ניתן למקסם אותה.

להמשיך לקרוא

תולדות המחשבה הכלכלית – על ג'ורג' סורוס ותורת הרפלקסטיביות בכלכלה

בתחילת שנות ה־70 החלה לרדת קרנו של הקיינסיאניזם בעולם המערבי. סדרת משברים כלכליים וגירעון מצטבר באוצר האמריקאי הביאו את נשיא ארצות הברית, ריצ'רד ניקסון, לבטל את תקן הזהב – אחד מעמודי התווך של הסכמי ברטון וודס שהקים קיינס ושהסדירו את הכלכלה העולמית לאחר מלחמת העולם השנייה. ביטול התקן גרר תגובה נרחבת של המערכת הכלכלית, בעיקר בתחום שערי המטבעות בעולם. אחת מההבנות שנוצרו בעולם היתה שיש לשחרר לחופשי את שוק הסחר בכסף, ללא התערבות ממשלתית, מתוך מחשבה כי שערי המטבעות ייקבעו בשוק מתוך איזון של ביקושים והיצע.

להמשיך לקרוא

הפרה החולבת של תנובה כמשל

חגיגות 90 שנה לתנובה הן זמן טוב להיזכר בימים שבהם האוטו שלנו, הגדול והירוק, נסע בבוקר רחוק ובערב שב כדי להוביל לתנובה ביצים וחלב. שירה של פניה ברגשטיין שיקף נאמנה את העובדה שתנובה היתה אחת מחלוצות התעשייה בארץ, ושההיסטוריה שלה משולבת בהיסטוריה הישראלית בקשר מיוחד. קשר זה מאפשר לבחון את השינויים והתהפוכות שעברו הכלכלה והחברה הישראליים במשך השנים, לנוכח דבריו של מנכ"ל תנובה, אייל מליס, המתעלמים מכך שדווקא תנובה היא כיום סמל לשברו של החלום הציוני. להמשיך לקרוא