בימים אלו עולה הסדרה "שר הטבעות: טבעות הכוח" באמזון. העלילה בה מתרחשת אלפי שנים לפני העלילה של הטרילוגיה המקורית "שר הטבעות" ומבוססת גם היא על סיפורי טולקין. אבל מה מקורו האמיתי של הסיפור על טבעת הכוח? ובכן, גם פה – אפלטון.

ספרו החשוב ביותר של אפלטון הוא "המדינה". בספר הזה יש שיחה על מהותה של המדינה, החוק והשלטון. בפרק ב של הסיפור עולה הרעיון שבני האדם מקיימים את החוק רק מכיוון שהם מפחדים מעונש. בכדי להוכיח זאת, אחת הדמויות בדיאלוג מספרת את הסיפור על גיגס, אחד ממלכי לוד (ולא, זה לא לוד שליד רמלה). מלך זה היה בסך הכל רועה צאן של המלך, אך באחד הימים הוא מצא מערה, ובתוך המערה הוא ראה סוס ענק ובתוך הסוס הוא מצא טבעת. כמו כל אדם סביר הוא לקח את הטבעת ושם על האצבע.

בערב, ביושבו עם חבריו הרועים, הוא שיחק עם הטבעת ופתאום גילה שכאשר הוא מסובב אותה, הוא נעלם מעיני חבריו, וכאשר הוא מסובב שוב, הוא שב ונגלה. הוא גילה שהוא יכול להיות רואה ואינו נראה. ועכשיו – מה בנאדם סביר עושה כשהוא מגלה שיש לו את הכוח הזה? האם הוא מתחיל לעזור לחיילים האמיצים בקרב כמו "דני דין הרואה ואינו נראה"? או שמה הולך לממש את כל תאוותיו?

במשך שנים הלכתי והצקתי לחברים שלי בשאלה – איך ולמה הפכו הספרים "קיצור תולדות האנושות" ו"ההיסטוריה של מחר" של יובל נח הררי לרבי מכר? מה הפך אותם לקול המשמעותי ביותר בתרבות ובמדע הפופולרי של ימינו? מה הם בעצם מספרים על האדם ולמה זה כל כך פופולארי?

במשך השנים ראיתי הרבה זלזול בחיבורים האלה. אולם ככל שחשבתי על מקורות ההצלחה, הזלזול הזה הרגיש לי לא במקומו. אמנם אפשר לא להסכים עם תפיסותיו של הררי על מהותו של האדם ומקומו בעולם ואפשר גם להצביע על סתירות רבות בתפיסותיו את האושר והסבל, הרצון החופשי למול האדם המכני וכדומה. אפשר להגיד שהוא שטחי ולא רציני… אולם מה שאי אפשר לעשות זה להתעלם מתפיסותיו על העולם והאדם ובטח לא מההצלחה הרבה שלהן בימינו.

המשך קריאת הפוסט "תיבת נח: על קיצור ההיסטוריה של נח הררי"

אפשר ללמד מחשבים לחקות את אופן הפעולה של המוח האנושי. זה עדיין לא אומר שהמחשבים "חושבים או שיש להם תודעה. לפני שנוכל ללמד אותם את הטריק הזה, נצטרך להשיב על שאלה שרק נשמעת פשוטה: מהי תבונה? // כתבה ממגזין TheMarker, אוקטובר 2017

—-

הבעיה הכי גדולה בקשר לבינה מלאכותית היא שכלל לא ברור מה זו בינה, ובפרט מהי בינה אנושית. לכאורה אין דבר פשוט מזה: אנו מאמינים כי בינה היא מילה נרדפת לחוכמה, ושבינה אנושית היא התכונה שמאפשרת לאדם להתנהל בחוכמה בעולם בצורה אחרת מאבן הכפופה לחוקי הפיזיקה, או חיית פרא הפועלת על פי החוקיות הדרווויניסטית.

אף אחד לא יודע באמת מהן תודעה ותבונה, איך הן פועלות וממה הן מורכבות, וממילא גם לא ברור מהו הדבר שהופך סתם זיכרון למחשבה ולמניע לפעולה, ושבלעדיו לא ניתן לדבר על אדם חי וחושב אלא רק על זומבי (אדם ללא רוח). גם אם התודעה יודעת להסביר את מרכיביה הרוחניים או החומריים באופן ספרותי או מדעי (הנה זיכרון, והנה חשיבה, וזו הדמיה של פעולות אלה כפי שהן מתבטאות בפעילות החשמלית במוח), בוודאי זה לא אומר שהיא יודעת להסביר מהי התוצאה השלמה של סך כל הפעולות המוחיות, או מהי תודעה תבונית המודעת לעצמה (כלומר, תודעה המכילה את כוליותה שלה בתוך עצמה וקוראת לזה "אני"). מכאן שבוודאי גם לא ניתן לנסח הסבר כיצד עובדת התודעה, לא לגבש איזה מודל שיתאר את הפעולה שלה ובטח לא לחקות אותה במקום אחר. הגענו למבוי סתום.

המשך קריאת הפוסט "האם המחשב מתרגש כשאנה קרנינה משליכה את עצמה מתחת לגלגלי הרכבת"

בתחילת שנות ה־70 החלה לרדת קרנו של הקיינסיאניזם בעולם המערבי. סדרת משברים כלכליים וגירעון מצטבר באוצר האמריקאי הביאו את נשיא ארצות הברית, ריצ'רד ניקסון, לבטל את תקן הזהב – אחד מעמודי התווך של הסכמי ברטון וודס שהקים קיינס ושהסדירו את הכלכלה העולמית לאחר מלחמת העולם השנייה. ביטול התקן גרר תגובה נרחבת של המערכת הכלכלית, בעיקר בתחום שערי המטבעות בעולם. אחת מההבנות שנוצרו בעולם היתה שיש לשחרר לחופשי את שוק הסחר בכסף, ללא התערבות ממשלתית, מתוך מחשבה כי שערי המטבעות ייקבעו בשוק מתוך איזון של ביקושים והיצע.

המשך קריאת הפוסט "תולדות המחשבה הכלכלית – על ג'ורג' סורוס ותורת הרפלקסטיביות בכלכלה"