דת, כלכלה, הומניזם ואנ-הומניזם

מחשבות על הכתבה How economics became a religion מהגרדיאן (11 ביולי 2017).

האם הכלכלה היא דת? לא מעט אנשים אוהבים לראות את הכלכלה כדת, את הטקסים הכלכליים כטקסים דתיים, את האמיתות של הכלכלה כאמיתות של אמונה דתית ואת הכלכלנים ככמרים, ובעיקר את המצוות הכלכליות כמצוות דתיות ומוסריות של מה מותר ומה אסור לעשות אם רוצים להגיע לגן עדן עלי אדמות. הנה לדוגמה הכתבה מהגרדיאן שבדיוק מדברת על כך.

מבלי בכלל להיכנס לשאלה מהי דת (שאלה חשובה שבלעדיה כל הדיון הזה מצומצם ומוגבל), בעיני יש משהו שונה באופן שבו הכלכלה מתייחסת לדת. זה לא שהכלכלה היא דת. הכלכלה, כמו כל מדע, צמחה מהדת ושאפה להחליף אותה באופנים שהיא מתארת את העולם ואיזה התנהגויות יש לגזור מתיאור זה. אז כן, במובן הזה היא אכן נכנסה לנישה שהדת המסורתית (בעיקר נצרות) פינתה. בכך היא לא שונה מהמדעים המודרניים האחרים שעשו אותו דבר – פיזיקה, אסטרונומיה, ביולוגיה, מדעי החברה בכללותם וכו.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

תזת החילון בהגותו של פיטר ברגר המוקדם והמאוחר

השבוע הלך לעולמו הסוציולוג האוסטרי-אמריקאי פיטר ברגר. כפי שאמרתי בשיעורים האחרונים בקורס "דת וכלכלה" תחת הנושא תזת החילון והביקורת עליה, ברגר הוא מחשובי הסוציולוגים של המאה ה-20 בעיני, וזאת מ-3 סיבת: הראשונה היא שפיטר ברגר מהווה מקרה מעניין של שינוי דעה – "בצעירותו" היה ממייסדיי תזת החילון, אך בבגרותו הוא הפך להיות ממבקריה הראשיים ושימש דוגמה להתפכחות מהדוגמות האידיאולוגיות של הסוציולוגיה של תחילת המאה ה-20, אשר חיפשה להסביר למה הדת צריכה להיעלם מהאופק החברתי. סוציולוגיה זו הפכה להיות פרדיגמטית, כלומר שהמציאות לא הפריעה לה לטעון שהדת נעלמת, גם אם למול עיניה הדת המשיכה להיות כוח חברתי בעל עוצמה. בהתאם לפרדיגמה זו, תופעות דתיות נדחו בטענה שאין הן דתיות אלא משהו אחר (פוליטיות, פסיכולוגיות וכו). ברגר של שנות ה-60 וה-70 היה ממוביליה של תזה זו. אך ברגר של שנות ה-90 הבין את הקושי שיש בתזת החילון להעניק הסבר מספק לתופעות הדתיות ולהישארותה של הדת, ופעל לתקן זאת.

הסיבה השנייה שבגינה פיטר ברגר ראוי להיזכר לטובה להמשיך לקרוא

מרטין בובר – האם אפשר לכתוב ביוגרפיה על האדם שכתב את "אני ואתה"?

אחד החוסרים הגדולים במחקר ההגות היהודית הושלם לא מכבר עם חיבור ופרסום הביוגרפיה בעברית של מרטין בובר. ספר זה, אשר יצא לאור בתחילת 2016, שם לעצמו מטרה לתאר ולספר בעברית את חייו של איש הרוח והוגה הדעות בן המאה ה-20 מרטין בובר. בכך יש להקדים ולהכיר תודה למרכז שזר אשר פעל לפרסם ביוגרפיה זו במסגרת סדרת הספרים על גדולי הרוח והיצירה של העם היהודי.

מחבר הביוגרפיה, ד"ר זוהר מאור, המתמחה בהיסטוריה מודרנית – ושפועל מתוך מטרה ליצור תמונה אחידה של הגותו וחייו של בובר אך גם מתוך הכרה שזוהי משימה בהחלט קשה – מוביל את הקורא באופן נאמן בתחנות חייו של מרטין בובר, מילדותו בוינה ובלבוב והדיכוטומיה ששנים אלו יצרו בנפשו של בובר בין הקדמה והמודרניות מחד ועולם היהדות מאידך, דרך שנות חייו בגרמניה, שם הוא פעל כהוגה דעות, מרצה מבוקש ומנהיג ציוני, וכלה בחייו לאחר הגירתו הכפויה לירושלים ב-1938 – על כל הקושי שבהגירה זו וחוסר ההצלחה להשתלב בחיי הרוח והמעשה בישראל הצעירה.

להמשך באתר אימאגו:

http://www.e-mago.co.il/magazine/martin-buber-biography.html

משחקי זהות – על דת, מדינה, לאום וגלובליזציה

בעולם כיום מתרחשים בקנה מידה גדול תהליכים דומים לאלו של המאות ה-18-19, עם צמיחת מדינת הלאום המודרנית, רק בקנה מידה גדול יותר. עיקרם של תהליכים אלו הוא ההתמודדות של הדת עם המבנים והמוסדות המדינתיים המשקפים את היחסים בין הפרטים בחברה. עם תחילת העת החדשה – המדעית, החילונית והלאומית, קהילות דתיות נאלצו לבחור בין היפתחות לרוחות של השינוי, ובמקרה של היהדות – להתבולל אל תוך החברה הסובבת, שהתגבשה כלאום, תוך כדי ויתור על הדתיות כמאפיין של זהות, או הסתגרות והתבדלות ומניעת כל שינוי, תוך כדי הגברה של האדיקות הדתית והפיקוח הקהילתי הנלווה, דחיית הסממנים של הקידמה, ועיצוב מחדש של הגבולות שהגדירו את הקהילה ואת זהותו של הפרט. אטען כאן, שאותה דילמה ניצבת כעת בפני בני האדם בחברה הגלובלית – האם להיפתח ולהיות אדם גלובלי בכלכלה גלובלית, או שמא להיצמד לקרקע הדתית ולחזור אל האדיקות הקהילתית – כל זה תוך כדי שהתהליכים הגלובליים, שבעיקרם הם כלכליים, מפרקים את דמותה של מדינת הלאום החילונית.

להמשיך לקרוא

בדיקת נוכחות // הערות לתרגום החדש של "אני ואתה" של מרטין בובר. כתב העת טבור, גיליון 6, 2015

מאמר חדש שלי שהתפרסם בכתב העת טבור, על התרגום החדש של "אני ואתה" של מרטין בובר.

התרגום החדש רצה לחדש בשני כיוונים: לתרגם לא רק את המקור אלא גם את התרגום הראשוני ולהפוך את השפה של בובר לשפה עכשווית שמובנת לכל אחד. 

והמטרה השנייה היתה לתרגם את הרעיון הבובריאני על הקיום הדיאלוגי לשפה פסיכולוגית.

שתי מטרות הושגו, אך אליה וקוץ בה: כיוון שהן הצליחו, הן גם פגעו ביופיה של השפה הבובריאנית ובייחודיות הפילוסופית שלה.

לקריאה: לחץ כאן

מופע האימים של אריה מכלוף דרעי

בסרטון שפירסמה מפלגת ש"ס, מופיע יו"ר המפלגה ח"כ אריה דרעי בדמות נביא זועם על רקע שחור, ובו הוא מרסס לכל עבר את זעמו על המצב החברתי, על פי הקו שנבחר לקראת הבחירות במארס: אנחנו השקופים העניים שעומדים מול העשירים השבעים.

מי זה אנחנו? אנחנו המזרחיים – השקופים מאופקים, ירוחם, דרום תל אביב ועיירות הפיתוח, נהגי המוניות שעובדים בלילות, הקופאיות בסופר, טכנאי הגז, השוטרים, הכבאים והחשמלאים, אנחנו אלו הילדים שהולכים לישון עם "דמעה של רעב", והולכים לבית הספר עם בטן מקרקרת. אלו המשפחות שלא גומרות את החודש, הקשישים בתור לביטוח לאומי. אבל בעיקר – המזרחיים שלא מצליחים לפרוץ את תקרת הזכוכית, שרואים שאין מספיק שופטים או מרצים מזרחיים, אלו שלא מקבלים את הטבות הקרקע של הקיבוצים, ואלה שיותר סביר שיגמרו בכלא.  להמשיך לקרוא

929 והציפייה לפרוטסטנטיות יהודית

ההיסטוריה מספרת שצורף זהב אחד בשם יוהן גוטנברג המציא מכונה שיכולה להדפיס ספרים. הוא לקח מתקן למעיכת ענבים והפך אותו למתקן ללחיצת נייר על אותיות מגולפות, ובכך איפשר לכל אחד בכל מקום להדפיס כל דבר שהוא רוצה. זה קרה ב-1450 בערך. עברו כמה שנים וספרים מכל מיני סוגים הודפסו ברחבי אירופה, בין היתר ספרי מדע וסיפורת. אך יותר מכל, ההמצאה איפשרה הדפסת שני כתבים משמעותיים ביותר: דבר ראשון הודפס הספר העתיק שנקרא התנ"ך, שעד אז הועתק אחד לאחד בלטינית, ודבר שני, ב-1517 הודפסו הערותיו של הכומר הקתולי מרטין לותר על שחיתות הכנסייה הקתולית שנשענה על פרשנות מונופוליסטית של התנ"ך הלטיני, והופצו ברחבי אירופה.

שני כתבים אלו כיוונו את ההיסטוריה לכיוונים חדשים. להמשיך לקרוא