תולדות המחשבה הכלכלית – המהפכה השולית

3551890766

מאז ימי אדם סמית ותלמידו־מבקרו, דייוויד ריקרדו, נותרה התיאוריה הכלכלית הליברלית האנגלית פחות או יותר זהה, אף על פי שהכלכלה עצמה התפתחה: הוקמו מפעלים וחברות־מניות, המסחר התפשט, התעשייה הפכה לממוכנת יותר ויותר, מארג הפיננסים נפרש בכל העולם, הערים גדלו ועמם מעמד הבורגנות, והביקוש למוצרים גדל בהתמדה. במקביל החלו הממשלות להתעניין במצב הפועלים ובדרכים לשפרו, כמו צמצום שעות העבודה, הגדלת שכר, מתן קניין פרטי וייצוג במוקדי הכוח. דבר זה צמצם במידה מסוימת את השפעת תורתו המהפכנית של קארל מרקס בקרב מעמד הפועלים, שנהפך דומה יותר ויותר לבורגנות.   המשך קריאת הפוסט "תולדות המחשבה הכלכלית – המהפכה השולית"

היסטוריה של המחשבה הכלכלית – על מרקס ותורת הערך

654444314

1848 היתה שנה מהפכנית. באותה שנה רחשה ברחבי אירופה תסיסה חברתית שהוציאה את ההמונים אל הרחובות בדרישה לשינוי חוקתי ופוליטי, והיה נדמה כי הסדר הישן עומד על סף פירוק: בצרפת הופל המלך לואי פיליפ; באיטליה, גרמניה, באוסטריה ובמדינות נוספות שרר אי סדר וניטשו מלחמות רחוב. באווירה זו כתב בכיר המהפכנים של אותם ימים, קארל מרקס, את חיבורו הנודע והמהלך אימים, "המניפסט הקומוניסטי", שנפתח כך: "רוח בלהות מהלכת על פני אירופה – רוח הבלהות של הקומוניזם. כל המעצמות של אירופה הישנה חברו יחדיו למלחמת־מצווה עד חורמה ברוח הבלהות הזאת". המשך קריאת הפוסט "היסטוריה של המחשבה הכלכלית – על מרקס ותורת הערך"

היסטוריה של המחשבה הכלכלית – לידת הסוציאליזם: משהו חייב להשתנות

תולדות המחשבה הסוציאליסטית ארוכות כמו תולדות המחשבה הקפיטליסטית, ואפשר לומר שאלו תלויות זו בזו. אם את הצלחתה של התורה הקלאסית בהסברת המערכת הכלכלית ניתן לתלות בעיקר בפשטותן של התיאוריה ושל המציאות הכלכלית בסוף המאה ה־18, הרי שבראשית המאה ה־19 החלה המציאות להשתנות. כעת נדרשה התייחסות שונה – הן באופן הניתוח והן במסקנות המתבקשות – לכלכלה המדינית המעשית, שנאלצה להתמודד עם תוצאותיה של המהפכה התעשייתית שהחלה באמצע המאה ה־18. המשך קריאת הפוסט "היסטוריה של המחשבה הכלכלית – לידת הסוציאליזם: משהו חייב להשתנות"

היסטוריה של המחשבה הכלכלית – הפסימיסטים

על פי התורה הכלכלית הקלאסית שנשענת על ספרו של אדם סמית, "עושר העמים", חברה חופשית היא גם הרמונית, ואנשים הנהנים מחופש לקדם את האינטרס העצמי שלהם משיגים תוך כדי כך, בלי להתכוון, גם את טובת הכלל. התחרות עצמה היא שמווסתת את הכלכלה בצורה טבעית, כך נטען, ולכן יש לנטרל כל השפעה ממשלתית עליה. אולם סמית כתב את "עושר העמים" כאשר המהפכה התעשייתית היתה רק בראשיתה, ואילו כ־50 שנה לאחר מכן החברה כבר היתה אחרת. היא נהפכה לתעשייתית יותר, גלובלית, רוויה במהפכות פוליטיות וחברתיות, ופערים חברתיים נרחבים – בין עשירים לעניים, בין בעלי קרקעות לפועלים ובין בעלי הון לשכירים – נפערו בה. במציאות חדשה זו, התברר, עלול מארג של אינטרסים פרטיים להוביל דווקא למצבים של אי שוויון ולפגיעה בחברה.

המשך קריאת הפוסט "היסטוריה של המחשבה הכלכלית – הפסימיסטים"

היסטוריה של המחשבה הכלכלית – קפיטליזם קלאסי: עולם חופשי, הרמוני ומאושר

רבים רואים בתורה הכלכלית של אדם סמית מתן הכשר לתאוות בצע חסרת מעצורים המבוססת על אגואיזם מוחלט. במידה מסוימת יש צדק בתפישה זו, אך היא רק פן אחד של המשנה המורכבת שניסח סמית. פן אחר שלה הוא הליברליזם שהיא מבטאת, השוויון הבסיסי בזכויות הפרט שבו היא דוגלת והאמונה בטוב לבו של האדם ובמערכת הריסונים שהמוסר והשוק יוצרים לאדם, שבהם היא ספוגה. הדימוי שנוצר לסמית עם השנים כאבי הקפיטליזם חסר הרחמים רווי באינטרסים משני צדי המפה הכלכלית: מחד, הניאו־ליברלים שרוצים לנכס אותו כאביהם הקדום, ובתוך כך מתעלמים מהפן המוסרי של תורתו; מאידך, השמאל הכלכלי, שמייצגו הקלאסי הוא קארל מרקס (שאף טבע את השם "קפיטליזם" למשנה זו), רואה בתורת סמית את שורשיה של כל טומאה חברתית ומזניחים את רעיון חירות האדם שבה. המשך קריאת הפוסט "היסטוריה של המחשבה הכלכלית – קפיטליזם קלאסי: עולם חופשי, הרמוני ומאושר"

היסטוריה של המחשבה הכלכלית – פיזיוקרטיה: הכסף כן צומח על העצים

בימי הביניים שרר באירופה סדר חברתי וכלכלי יציב וברור שהתבסס על המבנה הפיאודלי: בתי אצולה בדרגות שונות שלטו בהמונים, והכנסייה הקתולית העניקה למבנה זה תוקף אלוהי. בשלהי התקופה הובילה השחיקה המתמדת בכוחו של סדר חברתי זה לעלייתן של ממלכות חדשות, שבראשיהן עמדו מלכים אבסולוטים, ובעקבות זאת התעוררו שאלות רבות הנוגעות לזיקה בין מלכים אלה לנתיניהם. כמה מהן מלוות אותנו גם כיום: מהי מהותה של המדינה ומהיכן שואב השלטון את הלגיטימיות שלו? איזה אופי רצוי שיהיה ליחסים בין המלך לנתיניו, וכיום בין השלטון לאזרחים? ובכלל, איזה תפקיד צריכה המדינה למלא בחייו של הפרט? המשך קריאת הפוסט "היסטוריה של המחשבה הכלכלית – פיזיוקרטיה: הכסף כן צומח על העצים"

היסטוריה של המחשבה הכלכלית – מרקנטליזם: ההיגיון של ההון-שלטון

אם לתמצת לביטוי אחד את התורה הכלכלית־
מדינית ששלטה באירופה מסוף ימי הביניים ועד המאה ה־18, הוא יהיה "משחק סכום אפס". התפישה הרווחת היתה שהעושר העולמי הוא סופי ומוגבל, ולכן התעשרותה של מדינה אחת תמיד תבוא על חשבונה של אחרת. התורה הזאת מכונה "מרקנטיליזם", או "קפיטליזם מסחרי", ובה ובתוצאותיה נעסוק בפרק זה של סדרת הכתבות על תולדות המחשבה הכלכלית. המרקנטיליזם לא היה בדיוק תורה כלכלית וגם לא שלט רק באירופה. יהיה מדויק יותר לומר שהיתה זו אידאולוגיה מדינית שהצביעה על הדרכים שבהן מדינות יכולות וצריכות להתעשר על מנת שיהיו חזקות יותר מאחרות.  המשך קריאת הפוסט "היסטוריה של המחשבה הכלכלית – מרקנטליזם: ההיגיון של ההון-שלטון"

היסטוריה של המחשבה הכלכלית: ימי הביניים

בשנת 410 נחרב העולם. השבטים הגרמאניים, בראשותו של אלאריק הראשון, פלשו לרומא, בירת הקיסרות הרומית המערבית, ובזזו את אוצרותיה. אמנם היתה זו רק פלישה אחת ברצף של פלישות שהביאו לנפילת האימפריה, אך כשם שרומא לא נבנתה ביום אחד, כך היא גם לא נחרבה בן־לילה. תהליך הידרדרותה של האימפריה, שארך עשרות שנים, החל בפיצולה לשתי קיסרויות, מזרחית ומערבית, בשנת 395, ונמשך בפלישות הרבות של הברברים לעיר ובהיחלשותה הצבאית כלפי חוץ ופנים כאחד. אולם גם אם האימפריה המערבית חדלה להתקיים במאה ה־5, ועל חורבותיה הוקמו יחידות מדיניות עצמאיות, השפעתה המשיכה להדהד גם מאות שנים לאחר היעלמותה. המשך קריאת הפוסט "היסטוריה של המחשבה הכלכלית: ימי הביניים"

היסטוריה של המחשבה הכלכלית: יהדות עתיקה

שני עולמות מלווים את האדם משחר ההיסטוריה: תחום הרוח ותחום החומר; תחום האלוהים ותחום האדם; תחום הדת ותחום הכלכלה. שני עולמות אלה נפרדים לכאורה, אך הם אינם מנותקים זה מזה לגמרי, שהרי מושאם הוא אותו מושא: האדם וחייו. ניתן לתאר את היחסים ביניהם בשני אופנים: על פי ראייה אחת, הדת היא זו שמכוונת את הכלכלה בהתאם לתכלית המעשה האנושי, שהיא עבודת האלוהים; ואולם, נקודת מבט חלופית רואה דווקא בכלכלה את בעלת הבכורה, ובכללים, בנוהגים ובמצוות הדתיות שעוסקים בנושאים כלכליים, משנה כלכלית גולמית שרק נוסחה לראשונה בתוך המערכת הדתית. המשך קריאת הפוסט "היסטוריה של המחשבה הכלכלית: יהדות עתיקה"

היסטוריה של המחשבה הכלכלית: העת העתיקה – יוון

יום מסכימים מרבית הכלכלנים שכלכלה היא מקצוע אנליטי בעיקרו, שמטרתו לחשוף ולנתח את העקרונות שלפיהם פועלת השיטה הכלכלית בטהרתה, ולנצל ידע זה בכדי להשיג אינטרסים כלכליים. זאת מתוך הנחה מוקדמת, לפיה עולם הכלכלה פועל בהתאם לחוקיות שאינה תלויה בחברה או בהיסטוריה האנושית, ורק במקרים מסוימים הכלכלה "מתלכלכת" ואינה פועלת בטבעיות, בשל צרכים פוליטיים או חברתיים מקריים. ראייה זו, המתבססת על מושגי יסוד כמו הון, עבודה, ערך, מחיר, ריבית, היצע וביקוש, החלה להתפתח בצורה נרחבת החל מסוף המאה ה־17, כלומר עם התפתחות הכלכלה הקפיטליסטית. ואולם מושגים אלה היו מוכרים עוד קודם, גם אם לא שולבו לכדי תיאוריה מאחדת שמסבירה את הקשר בין היסודות. המשך קריאת הפוסט "היסטוריה של המחשבה הכלכלית: העת העתיקה – יוון"

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑