מרטין בובר ומדע הדתות בישראל

במאי 2015 השתתפתי בכנס לכבוד 50 שנה למותו של מרטין בובר. בכנס הרצתי על הניסיונות של בובר וחבריו בישראל להקים באוניברסיטה העברית שבירושלים קתדרה למדע הדת בראשותו של בובר. ניסיונות אלו לא הצליחו ורק בשנות ה-50 הוקם החוג. בהרצאה הצבעתי על הניסיונות והכישלונות. הנה מאמר שמסכם את ההרצאה, כפי שפורסם במדור "תרבות וספרות" של הארץ, ב-2 באוקטובר, 2015: להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

מהי דת? "שתי דרכי אמונה": מרטין בובר ורודולף אוטו – עונים ומתווכחים

לפני כשנתיים התקיים במכון ליאו בק כנס לכבוד התרגום החדש של "שתי דרכי אמונה" של מרטין בובר (הוצאת רסלינג). בכנס דיברתי על פסקה מאוד מעניינת שמופיעה במבוא לספר ושמטילה, לדעתי, את אורה לאורכו של הספר. כך כותב בובר באותה פסקה: להמשיך לקרוא

929 והציפייה לפרוטסטנטיות יהודית

ההיסטוריה מספרת שצורף זהב אחד בשם יוהן גוטנברג המציא מכונה שיכולה להדפיס ספרים. הוא לקח מתקן למעיכת ענבים והפך אותו למתקן ללחיצת נייר על אותיות מגולפות, ובכך איפשר לכל אחד בכל מקום להדפיס כל דבר שהוא רוצה. זה קרה ב-1450 בערך. עברו כמה שנים וספרים מכל מיני סוגים הודפסו ברחבי אירופה, בין היתר ספרי מדע וסיפורת. אך יותר מכל, ההמצאה איפשרה הדפסת שני כתבים משמעותיים ביותר: דבר ראשון הודפס הספר העתיק שנקרא התנ"ך, שעד אז הועתק אחד לאחד בלטינית, ודבר שני, ב-1517 הודפסו הערותיו של הכומר הקתולי מרטין לותר על שחיתות הכנסייה הקתולית שנשענה על פרשנות מונופוליסטית של התנ"ך הלטיני, והופצו ברחבי אירופה.

שני כתבים אלו כיוונו את ההיסטוריה לכיוונים חדשים. להמשיך לקרוא

על החילון ושוק הדתות

גלעד סרי-לוי כותב יפה (כתגובה למאמר של חיים נבון) על "הפיכת הדת לשוק", או יותר נכון – על המגמה לפיה את שירותי הדת יש להפריט, כיוון שהמדינה בישראל לא יכולה לספק כראוי שירותים אלו, וכי השוק יידע לעשות זאת יותר טוב.

בדברים שלו יש עמדה בסיסית בדבר המוטיבציות השונות לעשיית המעשה הדתי למול המעשה הכלכלי, ומכאן גם לחוסר היכולת לדון במעשה הדתי על פי ההיגיון של השוק, גם בזמן הנוכחי שבו הכל מוכפף להיגיון זה. ראוי לומר – דבריו שרירים ותקפים, ועמדתו משקפת נאמנה את דעתם של האינסיידרים עליהם מדובר, קרי, "הדתיים", או בשפה של האאוטסיידרים: "צרכני (שירותי) הדת".

Capture2131321313132131313131321231

בהקשר זה כדאי להזכיר מחלוקת רועשת שהתקיימה בשנות התשעים של המאה הקודמת, שעניינה הוא תזת החילון. עיקרה של המחלוקת, שהתקיימה בין סוציולוגים בעיקר, היתה סביב השאלה אם הדת אמורה להיעלם ככל שהמודרניות מתקדמת, מדוע עדיין ישנם אנשים דתיים בעולם המודרני? כיצד זה שארה"ב נחשבת למדינה סופר מודרנית אבל עדיין גם מאוד דתיה?

להמשיך לקרוא

קופרניקוס, קאנט והמהפכה הקופרניקאית / חלק ב

לחלק א – לחץ כאן

דייוויד יום מקלקל את המסיבה

כאשר מדברים על קאנט והמהפכה הפילוסופית שלו, יש לשאול קודם כל – מדוע בכלל נדרשת מהפכה בפילוסופיה? במקרה של קופרניקוס, שינוי המודל והמהפכה המחשבתית היה הכרחיים לצרכים מיידים של חישוב לוח השנה, זאת אומרת, קודם כל לצרכים מעשיים, ורק לאחר מכך ניתן היה להלביש על התוצאות את כל התוספות של שינוי תפישת העולם ומעמד האדם בו. באופן כללי ניתן לומר, שהמהפכה באה לאור צורך מיידי לתת מענה לבעיות שנוצרות בארגון הידע או בתוכן שלו. המקרה אצל קאנט אינו שונה, וגם הוא ראה צורך לתת מענה לבעיות שעולות מעירעורו של דייוויד יום על עקרון הסיבתיות (להציל את המדעים, כלשונו). להמשיך לקרוא

קופרניקוס, קאנט והמהפכה הקופרניקאית / חלק א

בהקדמה למהדורה השנייה של "ביקורת התבונה הטהורה" מכריז קאנט על פרוגראמת הביקורות שלו. לפי כוונתו, מבקש קאנט להביא את הפילוסופיה לשלב שבו היא הופכת למדע. התקדמות זו תושג על ידי "שינוי אופן החשיבה" – מחשיבה המבוססת על "ההכרות החייבות לכוון את עצמן לפי המושאים" לחשיבה שלפיה "המושאים יהיו חייבים לכוון את עצמם לפי הכרתנו". קאנט רואה בשינוי מחשבתי זה שינוי שווה ערך לשינוי המחשבה שקופרניקוס ביצע בתחום האסטרונומיה. לימים נודע מהלך זה כ"מהפכה הקופרניקנית של קאנט". כך הוא מתאר אותה:

"לפנינו כאן מה שאירע למחשבותיו הראשונות של קופרניקוס. לאחר שההנחה, שכל צבא השמיים מתנועע מסביב למסתכל, לא הביאה לידי התקדמות בהסברת תנועת גרמי השמיים, ניסה (קופרניקוס), אולי יצליח הדבר יותר, אם נניח כי המסתכל מסתובב ואילו הכוכבים שרויים במנוחה. המטאפיזיקה צריכה, בעניין ההסתכלות במושאים, לילך דומה" להמשיך לקרוא

מידוע הדת / חלק ב : מקס מולר והמדע האחרון

לחלק הראשון – קומט וראשית הסוציולוגיה

מעניין לראות שגם אצל מקס מולר (friedrich max muller, 1823-1900) ישנו ניסיון מוצהר ליצור את המדע האחרון והסופי אשר יאחד את כל המדעים תחתיו, ועוד יותר מעניין הוא שגם כאן לדת, או יותר נכון- להבנת הדת, יש תפקיד מפתח בהשגת מטרה זו. כאשר הוא מדבר על הנחיצות של מדע הדתות ועל המקום והשלב של המחקר בזמנו, הוא אומר ש:

"על ידי חלוקה נכונה של העבודה {במחקר מקורות הדת}, החומרים החסרים יאספו, יתורגמו ויוצאו לאור, וכשזה יקרה, האדם לא ינוח עד אשר הוא יגלה את המטרה של הדת….. מדע הדתות יהיה אולי המדע האחרון שאותו האדם מיועד לנסח, אך כשזה יקרה זה ישנה את העולם וייתן חיים חדשים לנצרות עצמה" להמשיך לקרוא