מה הייתם עושים אם הייתם רואים ואינם נראים?


בימים אלו עולה הסדרה "שר הטבעות: טבעות הכוח" באמזון. העלילה בה מתרחשת אלפי שנים לפני העלילה של הטרילוגיה המקורית "שר הטבעות" ומבוססת גם היא על סיפורי טולקין. אבל מה מקורו האמיתי של הסיפור על טבעת הכוח? ובכן, גם פה – אפלטון.

ספרו החשוב ביותר של אפלטון הוא "המדינה". בספר הזה יש שיחה על מהותה של המדינה, החוק והשלטון. בפרק ב של הסיפור עולה הרעיון שבני האדם מקיימים את החוק רק מכיוון שהם מפחדים מעונש. בכדי להוכיח זאת, אחת הדמויות בדיאלוג מספרת את הסיפור על גיגס, אחד ממלכי לוד (ולא, זה לא לוד שליד רמלה). מלך זה היה בסך הכל רועה צאן של המלך, אך באחד הימים הוא מצא מערה, ובתוך המערה הוא ראה סוס ענק ובתוך הסוס הוא מצא טבעת. כמו כל אדם סביר הוא לקח את הטבעת ושם על האצבע.

בערב, ביושבו עם חבריו הרועים, הוא שיחק עם הטבעת ופתאום גילה שכאשר הוא מסובב אותה, הוא נעלם מעיני חבריו, וכאשר הוא מסובב שוב, הוא שב ונגלה. הוא גילה שהוא יכול להיות רואה ואינו נראה. ועכשיו – מה בנאדם סביר עושה כשהוא מגלה שיש לו את הכוח הזה? האם הוא מתחיל לעזור לחיילים האמיצים בקרב כמו "דני דין הרואה ואינו נראה"? או שמה הולך לממש את כל תאוותיו?


בסיפור שלנו, רועה הצאן נכנע לתאוותיו, הצליח לפתות את אשת המלך ולהיות המלך בעצמו. מוסר השכל – כשאדם יודע שלא רואים אותו, הוא חופשי לממש את הרוע שיש בו.

אפלטון, כמובן, לא מקבל את התפיסה הזו. הוא האמין שהקלקול של האדם נובע ממצבו המדיני. בחברה שבה כל אחד דואג לעצמו, בני האדם פועלים לממש את התאוות שלהם, ולרוב הם גם מונעים על ידי שליטים אכזריים שמנווטים את התאווה הזו לצרכיהם. אך בחברה קהילתית טבעית, בני האדם ממשים את הטוב שיש בהם, ופועלים בצוותא למען התועלת הכללית.

זה היה, אומר אפלטון, מצבם הטבעי של האדם. אך הקלקול שנבע מרוע ליבם של חלק מהאנשים הסיט את האדם ממצבו הטבעי. לשם כל הוקמה מדינה צבאית שבה יש שומרים, חיילים, רופאים ומורים. במדינה הטבעית אלו לא נחוצים כלל.

אם כן, איך מתקנים את המדינה הגרועה? וכאן אפלטון מציע את "מדינת החכמים" – אותם פילוסופים שמכירים את המצב הטבעי ויכולים להחזיר את החברה האנושית אל מצב זה. אלו אשר יצאו מהמערה וראו איך אמור היה העולם להיראות אם לא היה מתקלקל בעקבות תאוותיהם של בני האדם.

מאפלטון לטולקין

ומה הקשר לשר הטבעות? קודם כל ברור שסיפור הטבעת הוא אותו סיפור טבעת. זו לא רק טבעת כוח, זו טבעת שמוציאה מהאדם את מה שהוא באמת. גולום, שענד אותה במשך שנים, הפך להיות אגואיסט מושחת. פרודו – שנמנע מלענוד אותה, נמשך אל הרוע בכל פעם שהוא עשה בה שימוש. הוא אפילו לא היה מסוגל להשליך אותה אל האש בתוך המערה בהר, ורק הטיפשות של גולום, שהיה יותר תאב בצע מפרודו, גרמה לכך שהטבעת הושמדה.

אך גם המבנה העלילתי של שר הטבעות מזכיר את הדיכוטומיה שאפלטון מציג: כפר ההוביטים מייצג את החיים הטובים, הקהילתיים, הטבעיים. לעומת זאת, כוחותיו של סאורון וסאורון בעצמו מייצגים את המדינה הגרועה, התאוותנית ורודפת הבצע, שבה האנשים הם חסרי זהות ומונעים על ידי שליטים שמבקשים להשתלט על העולם באמצעות גזילת משאבי הטבע והכוחות הטבעיים.

הביקורת של טולקין על התיעוש והעולם הקפיטליסטי חסר הרסן ידועה ומוכרת. אך למעשה יש לה בסיס עמוק יותר והיסטוריה ארוכה, אשר מתחילה כבר אצל אפלטון: מה שמופיע אצל טולקין כקרב בין ההוביטים לסאורון אצל אפלטון הוא הקרב בין המדינה הטובה והטבעית לבין המדינה הקפיטליסטית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: