דלות הרוח בפקולטות לניהול

במאמרו "מה ל-airbnb ולהיסטוריה הרומית?", מציע ד"ר אבי מסיקה דרכים לשיפור מצבם של מדעי הרוח. בין השאר הוא מציע לשלב בלימודים תכנים מהעולם העסקי – כמו אסטרטגיה, היסטוריה עסקית, אתיקה ואחריות תאגידית, והתפתחות מבנה הישות העסקית. עוד הוא מציע לשלב הקניית יכולות ניתוח נתונים, כמו גיליון אקסל.

ד"ר מסיקה מתפרץ לדלת פתוחה. בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב יש תוכניות לימוד אינטר־דיסצפלינריות רבות, שכפי שהוא מציע, משלבות קורסים כמו היסטוריה של המחשבה הכלכלית, פילוסופיה של הניהול, כלכלה חדשה בתרבות הדיגיטלית, פיתוח טכנולוגי כתהליך יצירתי ועוד. תוכניות לימודים כאלה הן מהמקומות היחידים שמעניקים לתלמידים ראייה מעמיקה על התפתחות הכלכלה והעסקים – מימי רומא העתיקה, דרך המשבר של 2008 ועד לכלכלת העתיד והניהול העתידי.

מה שמעניין הוא שאמנם קורסים אלה מוצעים במדעי הרוח, אך בפועל מגיעים אליהם לא מעט סטודנטים מהפקולטות לכלכלה, לניהול ולהנדסה, המבקשים להרחיב את הדעת ואינם מסתפקים בתכנים הריאליים והמתמטיים מבוססי אקסל, spss ואחרים, שאותם הם סופגים במסלול הלימודים המקצועי, ללא ההרחבה הראויה שאותה הם מקבלים בקורסים הפילוסופיים, האנליטיים והיסטוריים.

אחד הדברים שסטודנטים בקורסים אלה מגלים הוא שרעיון הקניין הפרטי, שמבסס את הכלכלה וניהול העסקים בימינו, הוא רעיון מודרני שעוצב באירופה, ועל כן תוכנו הושפע מהלכי הרוח של המקום והתקופה. כשבוחנים את מושג הקניין הפרטי בפרספקטיבה היסטורית זו ובתהליך של אנליזה פילוסופית, מבינים כיצד עוצבה התרבות העסקית שלנו, אך גם מה חדשני ב–airbnb ומה מיושן ב–Uber, ועל האופן שבו הכלכלה העתידית עשויה לעצב את רעיון הקניין.

פרידריך ניטשה
פרידריך ניטשה

דוגמה נוספת היא על מושג הניהול. האם הניהול בן זמננו הנלמד בפקולטה לניהול שונה או דומה לניהול של ימי רומא? האם על המנהל להשאיר מקום לספק ומהו בכלל ספק לעומת הפרכה? כיצד עוזרת משנתו של ניטשה על "האדם העליון" להבנתה של התפרקות סמכות המנהל בעידן הרשת? אלה שאלות שאינן מקבלות תשובה מדפי אקסל. מנהל שרואה רק יעדים מספריים יוחלף במהרה על ידי רובוט או מחשב יעיל יותר. לעומתו, מנהל שרואה בעצמו אדם שלם החי בתוך מרקם חברתי, ומבין ומבטא זאת בסגנון ניהולו – הוא שיהיה המנהל בעתיד. לצערנו, מנהלים בישראל של ימינו אינם מודעים לכלים המגוונים שהמחשבה ההיסטורית והפילוסופית מציעה להם, ואינם מכירים אלטרנטיבות לשיטות הניהול שאותן למדו ושיננו על ספסלי האוניברסיטה.

משפט ידוע של הפסיכולוג קורט לוין אומר ש"אין דבר מעשי יותר מתיאוריה טובה". בהקשר זה, ובהתייחס למאמרו של ד"ר מסיקה, הבעיה אינה מחסור בקורסים על עולם העסקים לתלמידי מדעי הרוח, אלא להפך – העובדה שהכשרת מנהלים ואנשי כלכלה אינה כוללת קורסים מרחיבי אופקים ומשכללי ידע מתחום מדעי הרוח. רק אם נבחן את עולמנו הכלכלי, הניהולי והטכנולוגי באמצעות רעיונות ותזות מתחומי הרוח, נכשיר בוגרי אוניברסיטה שיובילו את עולם העסקים למקום של חדשנות ותעוזה – ואת החברה הישראלית למקום של נאורות ואחווה.

פורסם ב-TheMarker. בתאריך 04.04.2016

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s