מי שמשקר בתקציב ישקר גם במלחמות

האימרה הידועה קובעת שהצבא צועד על קיבתו, כלומר ללא מזון לחיילים הצבא לא ינצח במלחמות. כנראה שצריך לעדכן את המשפט הזה לצה"ל ולומר שהצבא הישראלי צועד על דפי האקסל שלו, ואם הוא לא יעשה את זה, הוא לא ינצח את משרד האוצר.

האמת, מי שקרא ב-TheMarker את הריאיון עם הבכיר לשעבר במערך התקציבי של צה"ל, לא באמת הופתע מה"גילוי" שלפיו הצבא מבזבז כספים על סתם, ואולי אף מרמה את המדינה בכדי לקבל עוד כסף, ועוד כסף, בדרך הכי פשוטה שאפשר – הינדוס דפי אקסל. כל מי ששם את רגלו בבסיס צהל – בשירות הצבאי או במילואים – מכיר את הבזבוז העצום של כסף על דברי סרק, וכל מי שישב בוועדות עבודה שונות בצבא מכיר את שיטת האקסל, שהמציא סגן אלוף מצליח, בן דודו של רב סרן שמועתי האגדי. 

סגן אלוף מצליח (או בשמו המלא – אקסל-מצליח) הוא מומחה לאקסל. הוא יודע לבנות שני גיליונות מקבילים שמיועדים לגורמים שונים, ובכל אחד מהם הוא יודע לסדר את המספרים כך שיתאימו למי שרואה אותם ויענו על האינטרסים שלו. לצרכים פנימיים הוא יודע לחשב בדיוק כמה יעלה לפנות בסיס צה"לי או מבצע צבאי, אבל למדינה הוא יודע להמציא ככל העולה בדמיונו צרכים נוספים ועלויות נוספות שינפחו את התקציב.

למה? ככה. כי אפשר. כי ככה זה. כי זו השיטה. כי זו הנורמה. כי אם אפשר לשלוח יד לקופה הציבורית, אז למה לא לעשות את זה? כי סגן אלוף מצליח לא מכיר את האדם שמשלם את העלות, אלא לוקח את הכסף מחשבון הבנק שנקרא "הקופה הציבורית" ששייכת ל"מדינה"– אז מה באמת ימנע ממנו לבקש ולקבל יותר כסף ממה שבאמת צריך?

אבל מה באמת ההפתעה כאן? זה שחיל האוויר מפנק את הטייסים שלו בטיסות לבסיסים? זה שצה"ל מנפח עלויות לפעולות שוטפות? זה שצה"ל ניפח גם את עלויות מלחמת לבנון השנייה בכדי לסדר לעצמו בור שומן תקציבי, סתם ככה שיהיה עוד כסף?

אין כאן הפתעה. זו אותה תרבות של שחיתות שפושה גם במקומות אחרים – חברות ממשלתיות וציבוריות כאחד – ולא בלי הקשר. כשסגן אלוף מצליח, מומחה לדפי אקסל הפלאיים, משתחרר מהצבא, הוא מיישם אותה גם כשהוא הולך לעבוד בבנק או בחברה גדולה בתפקיד ניהולי, ומממש שם את אותה תרבות אירגונית מקולקלת ובלתי מוסרית – דו"ח אחד פנימי אמיתי, ודו"ח אחר שאותו הוא מציג לבוס או לדירקטוריון. או להיפך, כאשר מנהל בכיר כזה מגויס למילואים, הוא ימשיך את השיטות האלו שאימץ באזרחות גם שם, שהרי הוא "לא גונב את הכסף הביתה, ולא רואה את החלופות של מיטות בבתי חולים, אלא פשוט ממקסם את התועלות של הגוף שבו הוא נמצא", כדברי הבכיר שהתראיין לכתבה.

הבעיה היא לא רק בו, ואין זו בעיה רק של תפוחים רקובים שמבאישים את המערכת, וגם לא תוצר של המאבק המתמשך בין משרד האוצר למשרד הביטחון על גובה התקציב. את זה באמת אפשר לפתור על ידי בקרה הדוקה יותר ושקיפות. זו המערכת עצמה שרקובה, שאימצה לעצמה רוח של שחיתות והתעלמות מהאמת. זה חוסר האכפתיות המובנת בתוך המערכת שפועלת בדרכים לא כשרות בכדי לאגור שומני תקציב. זה הסל עצמו רקוב, והוא זה שמרקיב את האנשים שנכנסים בו ושנותן להם את התחושה שלמען המערכת מותר לרמוס את הקופה הציבורית, לעגל פינות וליצור שני גיליונות אקסל שונים.

הבעיה היא לא חוסר האמון בין מערכת הביטחון למשרד האוצר שמצריך הידוק הפיקוח, אלא בהתעלמות של הצבא מהמצב הכלכלי של המדינה, ובחוסר האמון שהעם בסופו של דבר ירכוש לצבא, כאשר הוא יבין שצבא העם הוא הצבא נגד העם.

זו תרבות השקר. ותרבות זו לא עוצרת רק בכמה יעלה לנו לממן טיסות של טייסים שגרים בתל אביב. כי רוח המפקד הזו חודרת גם למקומות אחרים. מי יתקע כף לידנו ויגיד שצה"ל לא מדווח את האמת בצורך לאמצעי ההגנה היקרים ביותר כגון צוללות ומטוסים יקרים? מי יבטיח לנו שצה"ל לא ממציא איומים בכדי לשמור על עצמו מפני קיצוצים? מי יכול להגיד לנו שאין גם דפי אקסל כפולים שבהם יש מספרים אחרים של מספרים החיילים שבאמת צריך? מי יוכל לערוב לנו שצה"ל לא מעודד מלחמות, כי זאת בעצם הדרך האולטימטיבית לצבור כספים? לדפי האקסל התשובות.

שהרי בסופו של דבר, מי שמשקר בתקציב, ישקר גם במלחמה.