בכלכליסט נעשה ראיון עם זוג האדריכלים (אמנון שוורץ וגיא מילוסלבסקי) שמתכננים מגדל של 100 קומות בגבול תל אביב, רמת גן, גבעתיים, ובו מתגלית תמונה עגומה מאוד על תהליכי התכנון והיחס לאדם בהם. הוועדה המקומית לתכנון תל אביב אישרה את יוזמת עיריית תל אביב להקים את המגדל הגבוה במדינה באזור שבו ממילא כבר יש הרבה מאוד מגדלים והוא צפוי לאכלס בעתיד עוד ועוד מגדלים. אבל במקביל לכך שבונים הרבה מגדלים, דואגים במכוון לא לספק מקומות חניה למי שישתמש בהם, ובמקרה של המגדל המדובר – לאלו שעובדים שם, לאלו שסוחרים שם, לאלו שיבואו ללון במלונות ששם.

ולמה לא? כי יש מישהו שמחליט בעניין של כמה חניות יהיו. והמישהו הזה לא חושב על האדם שצריך את החניה, אלא יש לו אג'נדה אחרת, פוליטית, שאותה הוא מבקש להשיג על ידי הסבל של האנשים שצריכים את מקומות החניה. אז בכוונה הוא מצמצם את כמות החניות של המגדל העצום הזה ("התקן הארצי הוא מקום חניה אחד לכל 40 מ"ר בנוי, אבל כיום הוועדה המחוזית ומשרד התחבורה מוכנים לאשר רק מקום חניה אחד ל־80 מ"ר בנוי"), מתוך מטרה שמי שצריך אותן יסבול ("בינתיים אנשים יסבלו"), —- ולכן כביכול יפעיל לחץ על הרשויות הרלוונטיות ("מיעוט החניות אמור ליצור לחץ על הממשלה לפתח את מערכת הדרכים של הרכבת הקלה"), —- שכביכול ישמעו אותו, —- ושכביכול יקדמו את תוכנית הרכבת הקלה. מה שלא מספרים זה שהרכבת הקלה תקועה מסיבות שונות, בעיקרן של פרסטיז' וכוח. כך שלא משנה כמה יצעק האדם הסובל, היא לא תקודם מהסיבות האלו, אלא כאשר מישהו ינצח מישהו אחר באיזה מנגנון עלום של העברת כספים ("משרד התחבורה רוצה להפעיל לחץ כדי לקבל תקציבים"). ועד שזה יקרה, מרכז העיר ואזורי המגדלים יהיו פקוקים, ומי שכבר יגיע עם אוטו אליהם – לא תהיה לו חניה. לא שאני לא תומך ברכבת קלה, או שאני מבקש לעודד שימוש ברכבים פרטיים. זה בכלל לא רלוונטי לתהליך שקורה כאן, שבו מי שצריך את שירותי החניה הוא כלי משחק בידי גופים ביורוקרטיים, אשר רואים מול העיניים שלהם אינטרסים כלכליים מחד או מצומצמים מאוד מאידך, במקום לבחון מה הצרכים האמיתיים ולתת להם מענה. ככה נראית המדינה – הועדה המחוזית מאשרת בניית מגדל מפלצת, העירייה מבקשת שהמפלצת תהיה גבוהה יותר, הועדה המחוזית מחליטה שהיא לא פריירית, ולכן לא מאשרת בניית חניות, ובו בזמן תוכנית הרכבת הקלה היא רק מגדלים באוויר ("עוד מימי צ'יץ'"), ובינתיים – מצפים שתסבלו ("ככל שהמצוקה תהיה גדולה יותר הלחץ לבצע את הרכבת הקלה יהיה גדול יותר"). אז תסבלו. (אבל מה שיקרה בפועל הוא שמי שמגיע לבניין הזה, ולעוד עשרות שייבנו לידו ושלהם גם לא תהיה חניה, יחנה על המדרכה או בכל מקום שהוא לא אמור לחנות בו. מן הסתם האזור לא יהיה מתאים להולכי רגל, כי המדרכות יתפסו על ידי אופנועים ומכוניות. וחולדאי יפעיל איזה פקח שיילך ויתן דוחות ויעשיר את קופת העירייה. או לחלופין יגבה תשלום מופקע על חניה בחניונים ציבוריים. בכל מקרה, רכבת לא תהיה).
להשאיר תגובה